אנחנו נשואים כל כך הרבה שנים ועדיין אחרי כל כל הרבה שנים... חמותי מרגישה בלתי
נפרדת מהבן שלה, וכך להיפך.
מעצבן אותי שיש להם חשבון משותף ואיתי לא.
מעצבן אותי שהיא יכולה לשאול אותו כל שאלה על הבית שלנו - והוא יענה לה ויפרט.
מעצבן אותי שכשהיא מתנהגת אלי בנבזות והשפלה - הוא לא אומר לה כלום, גם אחרי שאני
אומרת לה ישירות שזה לא מקובל עלי והיא ממשיכה.
מעצבן אותי שהיא מדברת על כל מה שהיא רואה בבית שלנו עם אחרים.
מעצבן אותי הכי מהכל - שיש לי בעל שמתנהג כמו ילד קטן שעדיין זקוק לסוכריה של אמא שלו.
שלא עונה לה כשהיא לא בסדר, כשהיא עושה משהו - מקובל עליו ואפילו לרוב מקבל את זה
כעובדה.
די, אני לא יכולה, מים עד נפש.
אני לא יודעת כבר מה לעשות, אני מרגישה שהיא חלק מהנשואים שלי,
שאפילו אם היא פיזית לא בבית שלי, היא שם.
שהיא צלע נוספת בזוגיות שלי. (אני כבר מעדיפה שתהיה מאהבת מאשר חמות כצלע שלישית).
אני לא מבינה למה כל דבר מקבל משקל רק אחרי שהיא נכנסת לעניינים שלנו?!
שיחה איתו מניבה גורנישט מעשים בשטח ואני כבר לא יודעת מה לעשות,
הלכנו ליועץ זוגי אבל זה לא צלח, גם היועץ לא מבין איך להמשיך איתנו, כי כל מהלך- בסופו
של דבר בעלי לא מיישם, אז מה זה שווה?
אני כבר לא יודעת מה לעשות, להתגרש?!
כי באמת, מאסתי כבר בחיים שהם לא זוגיים, ממש לא בא לי לחיות בשלישיה יותר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות