אני בן 36. רוב חיי לא היתה לי זוגיות רצינית וגם לא רציתי כזו. כל מה שאני יודע על זוגיות לקחתי ממודל הזוגיות של הוריי (שרבו כל הזמן) ומכתבות שמתארות בציניות איך הגבר סובל. בשנה האחרונה יש לי זוגיות. היא בהחלט מתאימה למודלים שהכרתי - אין לנו נושאי שיחה, אנחנו רבים המון, ואני מתגעגע לחופש. לפעמים נחמד לי, אף פעם לא ממש נורא, אבל בסך הכל בינוני. אני צופה קדימה לחתונה וילדים וזה נראה לי אפור ומדכא.
אני רוצה לציין שאין בי דחף פנימי עמוק לזוגיות ולילדים. היה לי טוב מאוד לבד. אני מרגיש שנכנסתי לזוגיות מתוך לחץ חברתי ופחד מהזדקנות לבד.
האם רוב הגברים נכנסים לזוגיות מתוך הפחדים הללו? מה יכולה לתת לי זוגיות טובה? האם להתפשר על זוגיות "סבירה"?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות