אני שבור,עצוב,ומאוד לבד.
היינו שנה וחצי בייחד ( הכרתי אותה כשותפה שלי בדירה ), היא בת 27 ואני בן 31
היא רצתה חתונה ולא הפסיקה לדבר על זה, אני לא כך כך רציתי או יותר נכון חששתי כי בתוך תוכי ידעתי שזה טעות להיכנס לחתונה עקב כל הוויכוחים שיש לנו על בסיס שבועי , התקשורת בינינו הייתה הרבה פעמים קלוקלת .. הייתי מתעצבן מאיך שהיא עונה לי הרבה פעמים ,הייתי מתעצבן שאנחנו רבים הרבה, שלא הולך לנו, שאנחנו חושבים אחרת שהיא רוצה א' ואני רוצה ב' ולא היינו מצליחים להגיע לעמק השווה.
היה לנו גם כייף בייחד, הרבה, היא חמודה בצורה מטורפת, היא דואגת לי, עושה לי תה כשכואבת הבטן,ודואגת לדחוף אותי קדימה בחיים.
אך עדיין , החלטתי להיפרד ממנה
ועכשיו קשה לי
קשה לי כל כך
אני כותב לה הודעות ווטסאפ , אומר שקשה לי
והיא עונה ב " יהיה בסדר" " זה עובר" גם לה קשה אני מניח ... לא יודע. אולי לא כל כך ,
היא עזבה את הדירה ( היינו גרים בייחד כל אותו הזמן ) - היא לקחה תיק עם בגדים וישנה אצל חברה כבר כמה ימים , היא בתהליך של מציאת דירה אחרת...
הבגדים שלה עוד פה .הדברים שלה הכל פה, התמונות שלנו בייחד ...
קשה לי, אני לא יודע מה לעשות, אני אבוד עצות
ההורים עוזרים מאוד מאוד, תומכים, דואגים שאני לא אהיה לבד
אבל אני לבד
אני גם בקושי יוצא
איפה אני יכיר עכשיו מישהי חדשה, שתדאג לי, שתאהב אותי עם כל הבעיות שלי -- חרדות פה ושם, ובעיות של התמודדות עם דברים חדשים .
והיא עזרה לי הכי הרבה..
עצוב לי...
רק צריך לדבר עם מישהו..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות