יש לי "ידידה" מהקורס בצבא, מאותה העיר שלי.
היא ילדה באמת מסכנה, בתיכון לא היו לה כמעט חברים.
מה שקרה בקורס, הוא שהיא נהייתה אובססיבית ליצירת קשרים חברתיים ולפעמים לא ידעה לשים את הגבול. ישר כל אדם שהכירה החשיבה כ"חבר הכי טוב" והייתה נדבקת, ואף מפריעה לי ולאחרים לתקשר זה עם זה בלי להתערב בנינו.
היא כל הזמן מנג'סת לי בטלפון להיפגש ולצאת בשישי בערב.
האמת? לא בא לי. אני לא מחשיב אותה ידידה אפילו שהיא רואה בי כחבר מאוד טוב.
אני לא חושב שנושאי השיחה שלנו חופפים, ואני לא חושב שהתפקיד שלי הוא לצאת איתה לבלות בימי שישי בערב כי היא מסכנה. אני חושב שהיא צריכה לבלות עם חברים שרוצים ואוהבים לצאת איתה.
היא באמת חמודה, ויש לה חברות מעטות.
אבל עצם זה שהיא מתעקשת לצאת איתי ועם עוד כמה חברים מהקורס כל פעם לבלות, למרות שאנחנו לא ביחד בבסיס.
מישהו אחר כבר היה אומר לה בפנים מה הוא חושב עליה.
(וזה כבר קרה עם אחד החברים שלי). אני לא רוצה לפגוע בה. אבל אני גם לא רוצה לצאת איתה כי היא מסכנה ואין לה כמעט חברות. כמה כבר אפשר לתרץ?
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025