שלום, בעוד כחודש וחצי אחגוג יום הולדת 16 :)
אני לא באה להשוויץ, אלא באמת עצה.
תמיד מעירים לי על זה שאני יפה, משפחה, חברות בכיתה, אנשים ברחוב שמביטים בי ומסובבים מבט, לפעמים חברות מעירות לי שמביטים בי. אני לא בר רפאלי כמובן, יש בי המון פגמים. אבל תמיד מחמיאים לי שיש לי פנים של בובה, שיער חום בהיר ועיניים דבש גדולות, אף קטן ושפתיים קטנות וקצת עבות, פנים עגולות.
מאוד חשוב לי נושא הטיפוח, רזיתי 14 קילו בלי עין הרע, אני מטפחת את עצמי ומאוד חשוב לי להראות טוב. בין אם זה באיפור, לקים, לבוש, ריח גוף גוף, בשמים, שיער - זה ממש חשוב לי :)
גם לי יש המון חסרונות, אבל אני מציגה רק יתרונות כדי שתבינו את המצב שלי..
אני לומדת, משקיעה בלימודים מאוד, ממוצע 95, כיתה י׳). אני באמת מחונכת, ותמיד כשמכירים אותי לעומק מבינים שאני לא כמו המראה שלי. אני נראית הצפונבונית מתל אביב, זאת שחיה בסרט. שכולם שלה כי היא יפה, ה״פרחה״, ״פאקצה״, ״סנובית״, ״חשה״.
יש לי מראה של סנובית, הליכה של סנובית ומבטים כאלו, כאילו אני מעל כולם.
היום שני חיילים הסתכלו עליי ואחד מהם הסתכל עליי וחייך, חבר שלו עשה לו עם הראש עליי והוא עשה חיוך מוזר כזה ועשה לא עם הראש.
אני יודעת שזה בגלל המראה שלי, כי בנאדם שרואה או י ברחוב לא מכיר את האופי שלי. אבל אני כל כך רוצה שיתהלמו מהמראא החיצוני שלי, והסתכלו רק על הפנימיות. לא אכפת לי ממראה חיצוני כמו שאכפת לאחרים. באמת שאני לא פוסלת שום גבר בגלל זה.
מאוד קשה לי עם זה שאנשים נרתעים מהמראה שלי, זה כל כך לא נעים.. אני פשוט נראית סנובית, נקודה. ואמרו לי את זה יותר ממספר הנמלים שיש בכל העולם :(
זה מבאס אותי.. שאנשים ״מפחדים״ להתחיל איתי (וזה קורה המון, אני רואה לפי מבטים של אנשים). חברות תמיד אומרות לי שאני נראית פאקצה, אבל כשמכירים אותי אני מדהימה, ואני שמחה לשמוע. אבל אנשים פשוט נרתעים ממני, נרתעים.
מה לעשות ? אני מנסה לחייך, לרכך את המבט, ואנשים תמיד סוקרים ועושים את אותו הפרצוף ״הנה עוד זונה״.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות