אוקיי אז ככה
נורא קשה לי עם הרגשות שלי
זה מכביד עליי נורא והתחלתי לשתף כי אני בטוחה שמי שאני מכירה לא גולש באתרים כאלה
היה לי פעם ידיד גדול ממני בערך ב3 ומשהו שנים
כשעברנו דירה לשכונה הזאת הוא היה בערך הראשון שהכרתי כי האמהות שלנו מכירות
עד שגדלתי בערך תמיד הייתי רואה אותו שלום שלום וזה אבל לא היו לנו ישיבות וכאלה
וכאילו בערך בסוף גיל 13 ככה נהינו חבורה כזאת בשכונה שלנו והקשר שלנו באמת התחזק ביום הולדת שלי
הוא היה האחרון שציפיתי לקבל ממנו מתנה וזה היה כזה חמוד ודואג וכל פעם שהייתי בדיכאון הכי קטן הוא עודד אותי לקח אותי תמיד לכל מקום על חשבונו
(אני ממש חא מחפשת אף אחד בשביל כסף אם ככה זה נשמע) חיבק אותי בכל הזדמנות תמיד אמרו לנו בטח אתם זוג ולא מספרים וואי אתם מושלמים ביחד וכאלה
ולא היינו בקשר רומנטי או משהו אבל השיחות הכי כיפיות הימים הכי טובים שלי זה היה איתו
זה היה כאילו אין דבר אחר כמו מתנה,כסף,קניות שום דבר לא היה יכול להחליף את הרגעים האלה
ופתאום זה נהיה רק שיחות בפייסבוק ואז פחות
ופתאום זה היה רק הודעות של : לייק בפרופיל ;)
וכאלה ויום אחד זה נגמר סופית
וכאילו כלום
לא הסבר לא משפט שום דבר
ובמקום להיכנס לדיכאון שזה היה צפוי
נהייתי אובססיבית בודקת מתי הוא מחובר בוואקום תמונות באינסטגרם מזה אם מי הוא מסתובב לאן הוא הולך
וזהו עברתי את התקופה הזאת והתגברתי
ולפני כמה זמן יצאנו לסוג של טיול כזה בקבוצה ולא ידעתי שהוא יהיה שם
ישבנו זה ליד זה (לא בכוונה או באוטובוס) בקבוצה וכלום שקט והיה מתח כזה ממש ראיתי שלידי השתנה לו ההבעת פנים וליד אחרים הוא היה ממש שמח
וזהו אני במתיחת החודש בערך מדוכאת רצח לא באלי ללכת לשום מקום חושבת עליו כל הזמן מדוכאת רק חבל שהייתי צריכה להתנתק ממנו סופית בשביל להבין שתמיד אהבתי אותו יותר מכל חבר שהיה לי
ותמיד זה יהיה ככה ואני לא יוכל להתגבר
אין לי מושג מה לעשות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות