אין לי חיבור משמעותי למדינה. אין לי שום חיבור לדת ולא במיוחד לתרבות הישראלית וההתגוננות והגזענות הישראלית, ואני מפחדת שאני לא אצליח לממש את עצמי במדינה ולהצליח לפרנס את עצמי בצורה עצמאית. חוץ מזה, אני גם לא אוהבת את הכיוון הפוליטי והמדיני שאליו המדינה הולכת ומפחדת למצוא את עצמי בתוך ספינה שוקעת ומנותקת מהעולם. תגידו מה שתרצו, אבל אני לא מרגישה שייכת פה.
כבר די הרבה זמן שאני חושבת על איך ומתי ולאיפה כדאי לי לעבור ושאגדל. אני חושבת שבמקום אחר אני כן אתגעגע, וכן יהיה קשה להסתדר לבד, אבל אוכל לנסות לממש את עצמי בצורה יותר טובה.
אני מאוד כנה וגרועה בסינון מילים, ככה שיצא לי לדבר על הרעיון לא פעם עם ההורים שלי, שלא מתלהבים ממנו במיוחד.
אמא שלי חיה באותו מקום בו היא נולדה כל החיים, ואנחנו גרים מאוד קרוב להורים שלה ככה שזה מה שהיא רגילה אליו. כשאני מדברת איתה על הנושא היא מתחילה לבכות ולהגיד שלא אכפת לי ממנה. היא אומרת שהיא רוצה שאני אתחתן ואלד ילדים כמה שיותר מהר והיא רוצה לראות את הנכדים שלה לא רק פעם בשנה. היא אומרת שהצוואה שלה היא שהילדים שלה יהיו חברים טובים וידברו כל היום וככה זה לא יקרה (אגב אני לא קשורה מאוד למשפחה שלי ואני והאחים שלי כרגע לא בקשר ממש טוב. אני הבכורה.) היא גם נעלבת מזה שאני רוצה לברוח מהמדינה וחושבת שזה אומר שממש רע לי פה..
אני יודעת שאני עוד צעירה ואין לי מושג אם באמת אצליח או ארצה לעבור עוד כמה שנים אבל כרגע זה מה שהייתי רוצה לעשות.
השאלה היא מה לעשות- להיות אגואיסטית וללכת אחרי החלומות שלי, או להקשיב לאמא שלי ולדאוג גם לה כמו שהיא דואגת להורים שלה כל השנים?
אגב נסיונות שכנוע שישראל היא הבית היחידי והמקום הכי טוב בעולם לא יעזרו..
תודה מראש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות