אז ככה:
אני התחלתי לדבר עם ילד מהכיתה על שיעורי בית וכל זה.. ואני חושבת שהוא עשה את זה בתור תירוץ כדי לדבר איתי.. אני כמעט בטוחה בזה.
אנחנו התכוננו למבחנים ביחד, עשינו עבודת הגשה ושיעורי בית גם כן ביחד.
מאז אני מדברת איתו כל יום ויום, אנחנו נפרדים רק כשאחד מאיתנו צריך ללכת לאכול או שהוא מתקלח או בכללי צריך ללכת וכך אנחנו מדברים כבר יותר משלושה חודשים.
לפני כמה שבועות התחלנו לדבר עם אימוג'י של נשיקות וזה.. ואני חושבת שהתחלתי לאהוב אותו.. והוא אותי.
למשך כל השלוש חודשים הוא שלח לי כל לילה "לילה טוב" ואחר כך כל מיני ביטויים חמודים וכשאני כותבת את זה אני מרגישה ברת מזל.. :).
ואתמול אנחנו שיחקנו משחק ם עוד כמה ילדים מהכיתה וילדה נתנה לו כמה שמות ואני הייתי בינהם והיא שאלה אם הוא אוהב אחת מהן.. והוא ענה כן (הילדה אמרה לי את זה יום אחרי)
אחרי רבע שעה אני ראיתי שעיצבנתי אותו.. ואני חושבת שהוא כועס עלי.. ואני מרגישה סמרטוט.
הוא אמר שהוא אוהב אותי (אני בטוחה שזו הייתה אני.. היו עוד מלא סימנים אחרים של ההתנהגות שהוא נמשך אלי) ואני אחר כך עיצבנתי אותו.. לא יודעת מה לעשות אני רוצה להשלים איתו ממש ואני לא רוצה לשבת ולדבר איתו ולהגיד שאני אשמה וזה כי הוא ילד כזה שאוהב להאשים אחרים.. אל תצחקו עלי תבינו שזה גיל ההתבגרות ובבקשה תעזרו בבקשה..!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות