אני גיי בן 30 וביישן שמתקשה למצוא בן זוג שיקבל אותי, איך להתמודד?

עברתי במרץ לפת, יצאתי מהארון חזרתי בשאלה....
היום גר לבד בפת אבל סובל מילדות מרגישות חברתית, מדבר משקט שאני נמצא מול אנשים.. ומתבייש לדבר עם אנשים זרים..
חוויתי טראומה של אלימות בקטנה במשפחה בילדות..
לא אספר עוד דברים כי אז אצטרך לרשום מגילה שלמה....
בקיצור נולדתי פג חולה מאוד במצב של חיים ומוות..
היום סידרתי כבר אינטרנט בדירה.. יש לי מעט חברים לא הרבה...
בני זוג קבוע מעולם לא היה לי... במצבים חברתיים תמיד הרגשתי המסכן העלוב, הזה שאפשר לפגוע בו ברגשות שלו... אני מקנא בצעירים ביפים שיש להם בני זוג. אפילו יש לי חבר טוב שלא לטעמי שהוא כבר בזוגיות כבר 4 שנים אולי 5. עם גבר !!.. והוא לא חתיך (גם יצא בשאלה אבל מהעולם החרידי) אבל מכיר את העולם החילוני ולא קשה לו להתרגל...
טוב שעברתי לפת , למרכז... יש לי מעט חברים כמו שרשמתי... אני בלי ביטחון עצמי כבר שנים... עם חרדה חברתית .. מאוד ביישן. נסיתי המון טיפולים שחשבתי שיעזור..
דוגמא : סנטולוגיה, פסיכולוג, פסיכיאטר (בעיות מצבי רוח... עצבני לרוב...) וכו...
אני נמצא כרגע בטיפול לפרק זמן חשבתי שיש שיפור אבל נראה בהמשך....
בן זוג שיקבל אותי ואני אותו זה קשה למצוא... ואני עובד רק בעבודות מזדמנות...
אמא שמצד אחד נתנה את כולה בשביל להגדל להיות ילד "נורמלי" בריא לחלוטין עשתה גם שגיאות נוראיות בחיים... התנהגה אליי באלימות גם בצעקות... והגיעה מצב שנרתעתי ממנה ההורים רצו לזרוק אותי מהבית בגלל שאני גיי. רצו לשלוח אותי לרב ש"ישנה" אותי. ההורים קנו לי דירה אבל עשו עליי תרגיל כדי מתי שיכלו הם ימכרו אותה.. ההורים שלי היו הבעלים החוקיים אבל הדירה הייתה על שמי , זה חוקי לעשות דבר כזה??? גם בחתונה של אחותי לא הזמינו אותי להגיד אחת משבע ברכות... (אחותי בכלל לא התערבה...) אין לי קירבה ממש טובה עם האחים שלי.. גם אם לא אחי התאום... באזכרה של סבא השנה. שאלו אותי מה שלומי וזהו... נמאס לי מהנתק שלהם... הם מחוברים לאמא ולעצמם... בעצם זה יותר הדתיים מול החילוני....
סבתא שלי אמרה אחרי האזכרה שאחי התאום מאוד דומה לבן דוד שלי.. זה עצבן אותי אבל לא רציתי לעצבן אנשים... אולי אני לא חלק מהמשפחה ה"מוזרה" הזאת...
הורי התגרשו.. אמא מחר מתחתנת, מצד אחד אין לי כח ללכת גם בשביל לפגוע בה על היחס המגעיל שנתנה לי.. אבל גם בשביל לתת כבוד לאמא אני מתלבט אם בכלל לנסוע לחתונה... אני כבר לא יודע איזה טיפול יעזור בשביל לצאת מהבושות שלי... אני מתנהג כמו ילד בן 12 ..נעלבתי בחיי ואני עוד אמשיך לעשות את זה קבוע...
נשבר ונמאס כבר...