אני נשוי שנה וקצת. רע לי מאוד. אני בכלל במצב שחושב שהחתונה הזאת הייתה טעות,שנגררתי אליה בגלל שאשתי כ"כ רצתה (ואני לא כ"כ),ושזה קטע לי את החיים ואף את שמחת החיים שיכלה להיות לי יותר.
נשאבתי אל תוך הבורגנות "הרעה".אתם בטח שואלים איפה זה קשור אליה?? אז בבקשה: ברמת העיקרון היא בחורה טובה,ואוהבת, אך זה כבר לא זה. יצאנו יחד 5 שנים עד החתונה,ומאז אני חנוק,חנוק וחנוק. היא סופרת את צעדיי,שיחותיי,ואני מרגיש שאני כבר לא אותו אחד. אין רע בלהיות סובב סביב האישה,אבל תסכימו איתי שיש גבול,נכון? אני חש שהחמצתי כ"כ,ושאין הרבה יתרון במה "זכיתי" לו. אוף........למה זה קרה לי?? למה נתתי לזה לקרות???? אני גם לא הכי מעוניין להיות על תקן "גרוש",למרות שבא לי להיות אני עצמי--חופשי,צעיר וכובש...
מה לעשות? אני שובר את הראש כבר!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות