לאבד את הבתולים או להמשיך לחכות?

אז אני בתולה, תכף בת 22.
מבחינת דת יהודייה מסורתית, אם זה משנה.
אני יודעת שיחסית לדור של היום אני דיי יוצאת מהכלל, רק השבוע התנשקתי פעם ראשונה. (והאמת בלהט הרגע רציתי שזה ימשיך הרבה מעבר לזה).
זה לא שאני שומרת את עצמי לחתונה, כי אני לא חושבת שאני ארצה להתחתן בכלל, מאידיאולוגיה. (אני רואה מהצד איך נישואים מקלקלים קשרים ולדעתי אפשר אחרת).
לא היה לי עד היום מצב שהייתי ממש באינטימיות עם גבר שנמשך אלי ואני אליו. וסוף סוף מצאתי אחד כזה. אני לא אומרת שאני הולכת ישר לשכב איתו, רק הכרנו. אבל הוא ממש ממש ממש ממש ממש חירמן אותי, התמזמזנו בערך שעתיים, נעשתי רטובה למטה והוא רמז לי רמיזה ברורה שעומד לו, וזה רק ריגש אותי בטרוף.

ההתלבטות שלי היא בגלל ש
1. אני יודעת שידיד שלי(24) מחפש לקשר רציני אך ורק בנות שהן בתולות.
2. יצאתי בעבר עם גבר(25) שהיה כ"כ שמח שאני בתולה.
אז הסקתי משניהם שכשגבר רוצה אישה להתמסד איתה הוא מעדיף שהיא תהיה בתולה, אך ורק שלו, יד ראשונה.

אני רוצה לשכב עם הבחור שפגשתי, מתישהו, אבל אני מפחדת. מכמה סיבות:
1.אני ממש מתביישת באיך שאני נראת. אני לא נראת רע, אבל אני פשוט מתביישת לחשוף את הגוף שלי. מאוד! מאוד מאוד!
2.אני מפחדת מהכאב של הפעם הראשונה. אבל זה מילא..יעבור בסופו של דבר.
3. אני מפחדת שזה יגרום לי להתאהב בו ( לפי מה שבנות מספרות), וששם זה יגמר. כי זה דיי ידוע שגברים מאבדים עניין במישהי אחרי שהם שכבו איתה. ("מוצר משומש", רוצים לדפדף הלאה..) הרי אני לא חושבת שהוא מחפש קשר רציני, אז זה הדבר שאני צופה שיקרה בסופו של דבר- התאהבות והתרסקות. משבר גדול צפוי.
4. החשש הגדול והעיקרי - אני מפחדת שאחרי שאני אאבד איתו את הבתולים: יום אחד, בעתיד הרחוק, אני אפגוש מישהו מקסים שיהיה האידיאלי מבחינתי ואני האידיאלית מבחינתו, והדבר היחידי שיפריע לו הוא שאני כבר לא בתולה. זה משהו שיכול לקרות, שהוא יאבד עניין ברגע שאני אגיד שאני לא בתולה, ואני אפסיד אותו רק בגלל שרציתי להנות היום.
מצד שני למה לא להנות?! אני צעירה וזה בדיוק הזמן. ואם אני לא מתכננת להתחתן אז בכלל.. מה אכפת לי?! ואם הבחור בעתיד לא ירצה אותי בגלל זה אז.. מצטערת אבל "אף אחד לא ראוי לך אם הוא לא מקבל אותך כמי שאתה היום". אז זה יהיה עצוב אבל זה מה שנועד לקרות.
5. אני מפחדת שאני אהיה מכורה. יש לי הרגשה שאני אתמכר לסקס, ואולי ברגע שהבחור הנוכחי יצא מהחיים שלי אני עלולה להפוך לאיזו פרוצה/שרמוטה או איך שלא תקראו לזה ולשכב עם כל מיני.. (קשה לי לדמיין את עצמי ככה, אבל זה ממכר, לא?)
6. אני יודעת שזה דפוק אבל יש בי מצפון ענקי. אפילו אחרי שאני מאוננת (כן, אני מאוננת, וואו) אני מרגישה רע עם עצמי כאילו עשיתי מעשה נורא ולא בסדר, כאילו אני צריכה אישור ממישהו (אולי מההורים> <). אני יודעת שזה נשמע דפוק אבל זה תחושת מצפון ואני לא שולטת בזה. אז אם לומר את האמת, זה הדבר שמנע ממני עד היום להתנשק או לעשות כל דבר אחר שנמנעתי. איך אני מפסיקה את זה?
זה יהיה הכי מפדח שבעולם לדבר על זה עם אמא שלי, אבל אני מרגישה שרק אם אני אדבר איתה ואקבל ממנה אישור שהכל תקין, אז אני ארגיש נכון עם זה ואהיה מוכנה לנסות.

תגובות/עצות בבקשה.
מוזמנים לשפוט אותי, בשביל זה אתם פה, אקבל הכל.