רבתי עם החברות ואני בודדה, לדבר איתן?

מאז שאני זוכרת את עצמי היו לי בעיות עם התחברות עם אנשים. בפעם הראשונה שאני זוכרת זה שהייתה לי חברה שברגע שנפתחתי אליה בכיתה ה', היא התחילה להגיד לי דברים כמו שאנשים מדברים עליי מאחוריי הגב ודברים בסגנון. כשעליתי לחטיבה פחדתי להתחבר עם אנשים בגללה, וכשהתחברתי עם מישהי ונפתחתי אליה אחריי כמה זמן, פתאום היא התחילה להתרחק ממני. נשארתי לבד עד פורים בכיתה י', התחברתי עם מישהו, אחריי כמה זמן נפתחתי אליו, והוא שוב הפסיק לדבר איתי.. שנה שעברה התחברתי עם כמה בנות, הפעם החלטתי לא להיפתח אליהן. לא לעשות טעויות. הפעם יהיה שונה. החיים שלי השתנו בשנה האחרונה, התחלתי לצאת מהבית, נהייתי שמחה יותר, נהיו לי יותר ויותר חברות, אבל הבנות שהתחברתי איתן נהפכו לחברות הכי טובות שלי. החלטתי שאולי להן יהיה בסדר להיפתח, ונפתחתי אליהן. בחודשיים האחרונים התרחקנו, יש לנו קבוצה משותפת בוואטסאפ (אנחנו ארבע בנות), והיה איזה יום שלא הייתי איתן (היו כמה פעמים שלא יצאתי איתן כי לא הרגשתי טוב או שלא היה לי חשק לצאת מהבית), והן שמו בוואטסאפ תמונת פרופיל רק של שלושתן. לא נפגעתי כי חשבתי שזה סתם, אבל לאט לאט הן לא עונות לי, ומדברות כאילו לא כתבתי כלום בוואטסאפ. היו כמה פעמים שהצעתי שנעשה משהו מסויים והן לא רצו, אחד הדוגמאות זה "מה ששבר את גב הגמל":
רציתי מאוד ללכת לאיזה סרט, ואנחנו כול פעם שנפגשנו לראות סרט ראינו משהו שאני לא אוהבת, אז הן הציעו שנלך לראות את הסרט שנורא רציתי לראות היום (בשבת). מה שקרה שלא דיברנו על זה כמה ימים והן שכחו, אז כשדיברנו על מה לעשות בשבת בערב, הצעתי שנראה את הסרט. הן אמרו שלא קבענו כלום, ושלא בא להן לראות את הסרט. קיצר הבריזו לי..
בלג בעומר היינו אמורות לארגן משהו כולנו בתור חברות עם עוד כמה בנות, ואני ניסיתי לארגן אבל אך אחד לא זרמה, בסוף הלכנו לאיזה מדורה / על האש של ידיד של חברה שלי, וממש לא נהנתי שם.. אפילו סבלתי..
עכשיו, אחריי כול הפעמים שהן לא ענו לי בוואטסאפ, אחריי הקטע עם הסרט ולג בעומר, נשברתי. יצאתי מהקבוצה, אני מודה, זה היה בשביל למשוך תשומת לב. יש לי מעט ביטחון עצמי ורציתי לראות אם הן ידברו איתי, "ירוצו" אחריי כמו שאני רצתי אחריי כולם, אבל כלום. שום הודעה. שום דבר. כאילו כלום לא קרה.
נמאס לי. נמאס לי כבר. אני מרגישה בודדה ונמאס לי. יש לי בעיות בבית ודיברתי על זה איתן, סיפרתי להן שאני מרגישה לפעמים שלא באלי לחיות. ואני מצטערת שסיפרתי להן, אני מצטערת שפתחתי את הלב שלי אליהן, ואני לא יודעת מה לעשות. לא יודעת איך להזיז את הגלגל לאחור. שאני אדבר איתן? שאני אנסה להשלים מהצד שלי, במקום לחכות שהן ידברו איתי? או שאחכה, ואם הן לא ישלחו לי הודעה, להפסיק לדבר איתן ולחזור להיות לבד?