היי
אני בת 19 וחצי,מתקרבת כבר לקראת ה20.
לא רק שמעולם לא היה לי חבר,מעולם גם לא יצאתי לדייטים,כלום כלום.שומדבר עם בני המין השני.
אני באה ממשפחה דתיה(אני דתלש),לכן אפשר להבין קצת.אבל עדיין אני משווה את עצמי לחברות הדתיות שלי,ולהן כן יש חבר.אני מנסה לחשוב מה הן עשו שאני לא עשיתי,שהחיים הביאו להן בני זוג.(כלומר מה הן היו עושות ביום יום)ואין,אני לא יודעת מה.
יש כאלה שאומרים שאהבה באה דווקא כשלא מצפים לה,וכשמחפשים אותה היא לא מגיעה.
אז זהו שכל שנות נעורי לא חיכיתי לה.והיא בכל זאת לא באה.
התחלתי את השירות הצבאי שלי,ודיי בניתי עליו.אבל שוב אני מתבאסת.אין אף אחד באופק.
אני ממש בלחץ מהזמן שעובר,וגם כל הזמן מצטערת על השנים האבודות וממש מרגישה שהפסדתי.
אנא תנו לי עצות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות