טוב איך אני אתחיל..
בגיל 12 היו לי חברים וירטואלים, פשוט תמיכה וחברים בפייסבוק בעיקר.
עזבו את זה שהיו ילדים שמרביצים לי ושנאו אותי וחרם.
זה לא הנושא
טוב בקיצור, בכיתה ז׳ עלינו לחטיבה וזה פשוט התחלה חדשה, חברים חדשים.
בסוף ז׳ הכרתי חברים חדשים ממש חבורה של 30 ילד מהשכבה ממש נחמדים, ועם הזמן גם 4 חברות הכי טובות מדהימות.
היום אנחנו כבר 40+ ילד מהרבה בתי ספר בנוסף, ועם הזמן הגיעו עוד הרבה ילדים פשוט מדורדרים, מעשנים, שותים. (כשאני אומרת מעשנים אני מתכוונת לכל מפגש יש נרגילה קבוע, מלא חבילות סיגריות, ויש כאלו שאפילו מעשנים סמים לפי מה ששמעתי. לגבי השתייה, הם תמיד מביאים וודקה ומדרדרים את כולם!)
הידידים התמימים והטובים והנחמדים שלי, התחילו לשתות פתאום! נגיד אתמול, פשוט 5 ילדים הקיאו את הנשמה שלהם! עמדתי במצב שאין לי מושג מה זה אלכוהול וההשפעות שלו בכלל, אבל חייבת לעזור להם כי אני אוהבת ודואגת להם.
אני מרגישה שהם מדרדרים את כולם, מביאים אותי למצב קיצוני שלא חשבתי שאהיה בו בגיל כזה.
תחשבו אתם תמימים בני 14 ורואים את ידיד שלכם מאיים לקפוץ כי היא שיכור! זה היה פשוט מזעזע ומבהיל.
האמת שאני ילדה נורא סקרנית, התחלתי לעשן איתם קצת כהם מביאים נרגילה, ממש טיפה אבל אני מרגישה זוועה אחרי זה.. אני מפחדת שהם ידרדרו אותי מהר לשתייה ולהכל..
אני לא יכולה להיפרד מהם פשוט, קל להגיד.. אני אוהבת ומחוברת לחלקם. מפחדת שיקרה משהו, מפחדת מהכל.
אני כבר לא יודעת מה לעשות, אני אוהבת אותם ונהנת איתם אבל כשהם מביאים אלכוהול וסיגריות אני מרגישה שאני חוצה קווים אדומים שלי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות