קצת מוזר לי לפתוח את הנושא הזה ולדבר עליו כאן אבל אני מרגישה שאני חייבתקשה לי להסביר את מה שמתרחש בתוכי אני יכולה לסכם את הכל בקטע שאני פשוט אוהבת להכאיב לאנשים אחרים אני זוכרת אני עצמי עושה כל מיני דברים ומניפולציות קטנות על הסביבה שיגרמו לסובבים אלי להרגיש לא בנוח ותמיד עשיתי את הדברים האלה. אני פשוט אוהבת לגרום לאנשים לסבול,להרגיש אי נוחות,להלחיץ אותם לפגוע בהם בעקיפין כזה כשאני ממשיכה להיות בחברתם ולהעמיד פנים שהכל בסדר מה גם שלא עולים עלי כי אני עושה את הפעולות האלה בצורה מניפולטיבית ע"י יצירת רגשות אשם אצל הבן אדם השני,הטרדות דברים בסגנון. עד עכשיו הכל היה בסדר לי היה סיפוק ע"י מעשים קטנים האדם האחר חש אי נוחות קלה -לי אין מצפון כי הוא רוב הזמן כבוי אם אני חושבת על זה אף פעם לא הרגשתי חרטה על כלום.
בזמן האחרון אני מפנטזת על לגרום כאב פיזי לאנשים לא רק נפשי אני מדמיינת אנשים שצורחים מכאב,מדממים,חסרי אונים וזה נותן לי סוג של כח פנימי כזה-מין עונג מסוים. למה זה בעיה?כי אני מפחדת שעכשיו ככל שהפנטזיות מהחריפות המעשים הקטנים שלי לא יספיקו לי ואני לא אצליח לשאוב מזה מספיק עונג..אני לא רוצה להגיע למצב של לפגוע פיזית באנשים ולהסתיר את זה אני כן אקבל סיפוק מהמעשים ועונג עילאי אבל יש השלכות שאני לא מוכנה להרוס את החיים שלי עבורן. איך אפשר לעצור ? לפעמים נדמה שרק כאב של אחרים מסב לי עונג..אני כאילו מפיקה הנאה מזה כדי להקל על כאב פנימי שלי.. אני גם מתרחקת מכולם חסרת חברים כל אדם שבקשר איתי איכשהו נפגע.
המצב לא הולך לכיוון טוב ואני רוצה לעצור בזמן - איך אפשר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות