אני בטוח שאני לא הראשון שכותב כאן בנושא דכאון אבל אני מרגיש שמצבי מחמיר וכבר על גבול הקיצוני, אני יכול לרשום הר של מילים אך אני אנסה לתמצת, אני בן 30 מעולם לא הייתי במערכת יחסים לאורך כל חיי כל בחורה שהתאהבתי בה דחתה אותי, מעולם לא הלך לי עם בנות יתר על המידה מה שגרם לי לחוסר ביטחון עצמי שהלך והתגבר עם השנים בעקבות כך התחלתי לצורך סמים רבים באינטנסיביות קשה בהתחלה זה באמת עזר גם למצב רוח וגם לביטחון העצמי עם הזמן התמכרתי בצורה קשה לסמים שבכל פעם שאני מנסה להפסיק אני נכנס לדכאון עוד יותר קשה ממה שהיה לי מלכתחילה, הצריכה הגבוה של סמים עם הזמן גרמה לי לנסיגה קוגנטיבית קשה וחרדות מה שהוביל להתבודדות וניתוק מהמשפחה והחברים עזיבה של הלימודים האקדמאיים והתפטרות מהעבודה, נכנסתי לחובות כספיים כבדים והקטע הקשה מכל, שניסתי לקחת את עצמי בידיים ולחזור להיפגש עם אנשים וחברים אני לא מצליח לתקשר, לדבר, כאילו יש לי מחסום על הפה, אני נמצא רק בראש שלי ומרגיש מנותק מהסביבה והמציאות, הרגשה שהתחזקה בתקופת התבודדות שלי ועכשיו אני לא מצליח לצאת ממנה, שאיבדתי את כל הכישורים החברתיים שלי, הדבר היחידי שנאחזתי בו בכל חיי, נפגשתי עם פסיכולוג ופסיכאטר ואני חייב לציין שזה לא ממש עוזר לי, אני מרגיש אבוד וחסר תקווה אני מתחיל לפתח מחשבות אובדניות, אם יש כאן עצות אני אשמח לשמוע, אני רק רוצה לחזור לחיים לחזור לחייך ולשמוח... תודה מראש וסליחה על החפירה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות