שלום, אני נער בן 17 שבמשך חיי אני מרגיש שהם מבוזבזים. בקושי חברים, ושונא חברה באופן כללי, חברת אנשים. אני אפילו מרגיש טוב יותר לבד. הבעיה הגדולה יותר ממצבי החברתי הוא שיש לי דחף פתאומי ואכזרי- להרוג. אני מרגיש ככה שנים רבות. פשוט ככה אני מדמיין ונהנה מזה לחשוב שאני רוצח אנשים בהרבה דרכים(אני עדיין לא כזה). ככה שאני מוצא את עצמי ברוב היום רוצח בדמיון. אני יודע שזה לא בסדר. במשך שנים(עוד מתקופת היסודי) הייתי עסוק בחיקוי התנהגויות של אנשים. אני חסר רגש ויכול להיות אכזרי לאנשים לעיתים. אני למדתי בחיי(לבד) מה טוב ומה לא. אבל עדיין קשה לי להתמודד עם הרצון להרוג.
אני מאשים בזה את ״הוריי״. שכן מאז שאני קטן לא הביעו כלפי תמיכה, נהגו בהשפלה ולעיתים גם באלימות ואיומים. אנשים, אני חייב מכם עזרה אני אובד עצות בנוגע להכל והאמת היא שכבר חשבתי בחיי על התאבדויות כמה פעמים וויתרתי... מצטער על האורך של זה אבל אשמח ואודה לכל מי שירצה לעזור לי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות