אחותי הרבה יותר מוצלחת ממני.
רשמתי את זה כך כי זו עובדה, לא רק משהו שאני רואה אלא כולם.
היא גם משקיעה בעצמה, מסתירה את הפגמים המעטים שיש לה ובקיצור, היא מושלמת.
בלימודים הכל היה מאיות, היא יפה, היא ספורטאית, היא הכל (בלי עין הרע, עדיין....)
תמיד אני חוששת שאני אראה לידה חברים, רק בגלל זה התרחקתי ממנה.
אני מרגישה מושפלת כל פעם שאני רואה אנשים איתה, ששורקים לה, שמסתכלים עליה.. זה גומר אותי.
היא בת 19, גדולה ממני ב4 שנים בדיוק.
התחלתי להתעלם מכך לפני כחודש ובהדרגה אמרתי לעצמי שאני סתם קנאית, שאני גם יפה וכו... והאמנתי בזה!
אבל למרות הכל, הגיע הקש ששבר את גב הגמל.
הלכתי עם חבר(!) שלי לגינה, כמה שעות אחרי שהסתובבתי עם אחותי והוא ראה אותי איתה.
בגינה הוא אמר לי איזה יפה אחותי, אמרתי נכון.
הוא אמר לי איזה כוסית היא, דפקתי לו מבט של ׳הגזמת׳. הוא שתק, ולאחר כמה דקות אמר, ״היא יותר יפה ממך, את יודעת?״.
האדמתי. בדיוק ידידים וידידות שלי עברו והם שמעו את זה, הסתכלו עליי וצחקקו.
הנהנתי בכובד ראש. אני יודעת. זאת עובדה.
אז הוא אמר לי ״לפחות את יודעת את זה ולא משלה את עצמך.״ במבט רציני.
לאחר מכן הוא אמר לי שאני לפחות יותר נחמדה(האופי).
לא דיברתי איתו מאז, הוא ניסה והתעלמתי.
כל כך בכיתי אחר כך. נמאס לי שמשווים אותי לאנשים, למה אני לכ יכולה להיות אני, וזהו????
אני אוהבת את אחותי ולא שונאת אותה חס וחלילה, אבל זה מביא למצב של התרחקות כבר וזה שובר אותי.
אני צריכה טיפול פסיכולוגי? מה אני צריכה? נשברתי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות