שלום לכם.
אני ובת זוגתי כבר מעל שנה יחד.
אני ממוצא קווקזי והיא ממוצא פולני והיא גדולה ממני ב3 שנים ואנירואה את העתיד שלי איתה יחד
.
אני כל חיי גר עם ההורים ללא יכולת לעבור לגור לבד מכיוון שכל חיי למדתי וניסיתי לבנות קריירה וקרה מצב במהלך הדרך בו נאלצתי לשנות כיוון כך כרגע אני בין עבודות עד שאצליח למצוא כיוון לבנות את הקריירה בתחום החדש שלמדתי.
בת הזוג שלי תמיד מכילה אותי ודואגת לי ותומכת בי ואוהב אותה מאוד בכל ליבי בכל מאודי ואת הורי ומשפחתי אני מכבד הכי הכי שיש והרבה מעבר.
כבר מההתחלה כאשר הצגתי את בת הזוג להורי הם אמרו שבטוחים שאינה מתאימה לי ואינה מתאימה למשפחה מבחינת הבדלי מנטליות ומבחינת מראה חיצוני מכיוון שאינה ממוצא שדומה לשלנו ובעלת עודף משקל ואינה נראית לטעמם ולאורך הדרך תמיד מצאו דברים קטנים של שוני בינה לבין המשפחה כדי להדגיש ולעקוץ שאינה מתאימה לנו. הבהרתי להם שאני מכבד את דעתם ועמדתם אך אני עדיין ממשיך את קשר הזוגי עם בת הזוג כי אני יודע ומרגיש ובטוח שהיא טובה לי והיא הכי טובה בעולם מכל בחינה שיש בעיניי בלב שלם.
בהתחלה בת הזוג לא הרגישה בכך והתאמצתי מאוד כדי שלא תרגיש בכך ומצד שני שמשפחתי תראה אותה כפי שאני רואה אותה אך הדבר לא צלח.
היום המצב הוא כזה שההורים רבים איתי המון על הנושא ומדברים בצורה משפילה מבזה מגעילה ופוגענית על בת הזוג מבלי שעשתה להם כל רע. גם אם השוני וההבדלים גדולים ככל שיהיו גרמו להם לדבר כך ולחשוב כך זה ממש לא מצדיק דיבור כזה וזה פוגע גם בי באופן אישי.
בת הזוג לא יודעת זאת אך מתחילה להרגיש לא שייכת ומתחילה להרגיש שהיא "לא רצויה". אני לא מספר לה את המצב מולם כי אני יודע שתיפגע ותיעלב ושזה ישבור אותה ואולי גם יוביל לפרידה ממני.
ההורים הגיעו למצב שאומרים לי שאני עיוור ושאני לא מבין כלום מהחיים שלי ושהיא תגרום לי לסבול ולזנוח את מי שאני לטובתה לדוגמא מבחינת המשקל וגם מבחינת הבדלים כמו קרבה לדת ונושא הבדלי המנטליות ושהיא "מסובבת אותי על האצבע" וזה ממש לא נכון כי היא מאוד מכבדת אותי ואנחנו תמיד עושים הכל אחד למען השניה כדי שכל אחד ירגיש שהשני מכבד את הדרך שלו. כבר הגעתי למצב שאני מדבר איתם בצורה לא יפה ולא מכבדת בכלל כאשר הם מלגלגים על בת הזוג מולי. וכשאמרתי במפורש שאני לא יכול ככה יותר ושאם ימשיכו ככה אני אעזוב את הבית בין אם זה יחד עם בת הזוג או בלעדיה איימו שיפרידו בנינו ושימחקו אותי לגמרי וינתקו ממני קשר לחלוטין.
אני יודע שיש שוני בתחומים מסויימים ביני ובין בת הזוג אבל אני והיא מודעים לכך ותמיד מכבדים אחד את השניה ותמיד מקפידים על אהבה הדדית וכבוד הדדי ותקשורת בונה ומשתדלים להגיע בכל דבר לעמק השווה.
למרות השוני הזה אני אוהב אותה מאוד וגם אם יהיה קשה לגשר על השוני כמו שהורי טוענים אני לא מוכן לוותר עליה. אני יודע מי היא בשבילי ויודע במליון אחוז שהיא נשמה טובה ושהיא עושה הכל ורוצה להמשיך תמיד לעשות הכל כדי שיהיה לי טוב.
ההורים תמיד מנסים להחדיר בי ספקות שאולי היא לא אמיתית איתי ושהכל משחק עד שנתחתן והכל ישתנה וזה כואב לי מאוד וצורם לי מאוד בגוף ובנפש לחוות סיטואציה כזו.
אציין בהערת אגב, שאחי הקטן לאורך כל הדרך אומר לי
"אתה זה שיודע לומר אם הקשר הזה בריא לך או שההורים צודקים ואם באמת אתה מרגיש בלב שלם שאתה צודק והם מגזימים אז תישאר חזק לא משנה מה המחיר.
אבל אם אתה מרגיש אפילו קצת שיש היגיון במה שהם אומרים אל תיכנס לפינה שאין איך לצאת ממנה, קח בחשבון שאם לי היו מציבים אולטימטיום כזה אז לא משנה צודק או טועה הייתי עושה מה שנראה לי"
אנא מכם , עזרו לי
אני מרגיש כל כך אבוד שאני לא יודע מה לעשות ומה לחשוב ומה נכון ומה לא.
בבקשה אם יש בפיכם עצה טובה שתעזור לי לצאת מהמצב הזה , שתפו אותי, אנא עזרו לי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2026