שלום! אני בת 19, אין לי חברים, אני בחורה נחמדה, מנומסת, שקטה, ביישנית, אני לא כזאת חברותית אף פעם לא הייתה לי יותר מחברה אחת. אני חושבת שיש לי נטייה לרדוף אחרי אנשים. למשל, אני תמיד שואלת את החברה היחידה שיש לי אם בא לה לצאת, כמעט כל יום והיא מסרבת ואני ממשיכה עדיין לשאול אותה תמיד למרות שהיא אומרת לי שלא. אני לא יודעת אם זה בכוונה, שהיא לא רוצה להיות חברה שלי יותר או שבאמת לא יצא לה.
פעם היא אומרת שהיא יוצאת כבר עם מישהי אחרת ופעם שאין לה כוח..
אני מרגישה שאני כזאת שכשמישהו שורק אני מתייצבת ישר. אם מישהו ישאל אותי (זה לא יקרה) אם בא לי להיפגש אז אני ישר אומרת שכן, כי אין לי מה לעשות, אין לי חברים, אני לא עובדת, אני "לומדת" באוניברסיטה הפתוחה"..
ועוד דבר, נגיד אני לבד עם מישהו יש לנו הרבה רגעים שקטים, אני לא אחת שמדברת כל כך, אני לא יודעת איך אנשים מדברים ונכנסים ברצינות לדיבורים, או עושים צחוקים, לזרום.. איך להפסיק רגעים שקטים כאלה עם אנשים?
הייתי רוצה להיות בחורה יותר חברותית, זורמת, כיפית, פתוחה, עם ביטחון. איך אפשר להפסיק להתבייש ולהיות שקטה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות