מצחיק קצת שאני כותבת את זה כאן. פורום התמודדות עצמית. אני הכי רחוקה בלהתמודד עם עצמי. רק אתמול איבדתי שיווי משקל. רציתי לטפס על הקירות בחדר. נפלתי אל הרצפה. בכיתי ובכיתי ובכיתי. צעקתי לעצמי להפסיק. צעקתי לעצמי לקחת את השליטה על הרגשות שלי לידיים. למה זה בלתי אפשרי? מה איתי?
הוא מגע בי. הוא חלאה. הוא סוטה. אני בת 17, הוא 50. אני תלמידה, הוא מורה. אני קפאתי במקום, הוא חייך וליטף. אני נגעלתי, הוא כנראה נהנה. אני שבורה. אני שבורה לחתיכות. אני התפרקתי. אני לא ישנה בלילות יותר מארבע שעות. מעדיפה להיות בשליטה על מה שקורה איתי, במציאות. מעדיפה לא לחזור כל לילה חצי שנה אחורה. לא להאלץ להאבק בעצמי כל לילה. לא לחלום. לא להתעורר מעוד סיוט על מישהו שחונק אותי. על מישהו שתופס אותי ולא נותן לי לזוז. עדיף להיות ערה. לבהות בתקרה. אני רוצה לצרוח. אני רוצה לצעוק. אני רוצה לעמוד במרכז במה, להצביע עליו מול קהל הומה אדם, ולצעוק: "הוא הרס אותי, הוא הרס אותי!" אבל במקום זה אני נופלת. אני נופלת ונשברת. כואב לי בלב כל כך. אני שוקעת כל לילה מחדש, טובעת. אף אחד לא יודע. אף אחד לא מדמיין. איזו ילדה מלנכולית היא נהייתה. מה נסגר איתה? מה נסגר איתי? מה נהיה ממני?
מה איתי?
אני לא מצליחה לעזור לעצמי. אני מתפללת לאלוהים שאני לא כל כך מאמינה בו, ומבקשת ממנו, שאם במקרה הוא קיים, שיקח לי מהכאב. קראו לזה רחמים עצמיים, אבל כל כך כואב לי.
אם למישהי כואב, אם למישהו כואב, אם אתם מטפסים על הקירות, צועקים בלב מרוב כאב, אני בוחרת לקוות שלקחתי קצת מהכאב שלכם.
אני רוצה שזה יעלם. הלוואי שזה לא היה קורה.
מה איתי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025