כן
אני לא מתכוונת להיות חלק מיום הזיכרון,
אני לא מתכוונת להיות נוכחת בטקס של יום הזיכרון,מבחינתי זה לא קיים.
אח שלי שנה שעברה השתתף בפעילות במלחמה של צוק איתן,זה הכניס אותי אותן ימים לחרדות ומועקות,אני זוכרת ששמעתי את ההרוגים שנופלים כמו זבובים,אני לא יכולה לעכל את זה.
יש במעמקי, טראומה נפשית מהאירועים האלה,אולי אני קיצונית,אבל אני פשוט לוקחת הכל קשה מידי,קשה לי מאוד שיש אימהות האבות אחים ואחיות שאיבדו חלק מנפשם
אני חושבת על סבלם,והמחשבה גורמת לי להתמוטט,אני לא מחרבשת במילים,אני מתכוונת בכל מילה במעשים,שנה שעברה קבלתי התקף של התמוטטות עצבים אחרי ששמעתי בחדשות ששלושת הנערים נרצחו,רשמתי אפילו פעם על שאלה על זה.
אני באמת לא יודעת איך להתמודד,אני מפחדת מהפחד,תנאי ההישרדות שלי עד עכשיו הייה רק ההדחקה,אבל מחר יש טקס לכבוד יום הזיכרון ואני לא יודעת אם לחוות את העוול מול העניים או להקשיב לגוף שלי ולאיתותי האזהרה לפני נפילתו כל פעם שהוא חווה את האמת בעניים, אפילו שזה אינו מוסרי לא להתייחס אל זה, כאילו זה לא קיים,אבל כך הלב שלי מתמודד או בעצם לא מתמודד שמשהו כואב לו יתר על המידה.
מה אתם חושבים?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025