כן
אני בכלל לא מקללת. רק כשממש מעצבנים אותי וזה נדיר. אני כל הזמן מחייכת (לפחות משתדלת). גם כשאני מספרת דברים עצובים אני מחייכת (כי לבכות לא יעזור - אלא אם כן אני צריכה לפרוק ואז אני בוכה כשאני לבד) אני תמיד אחשוב לטובת אנשים אפילו אם הם פגעו בי בכוונה או שהם באמת מגעילים ואני לא אנטור טינה.. אני תמיד סולחת ומנסה לצאת בסדר עם כולם. אני אוהבת להתנדב, לא שותה ולא מעשנת. אני לא כלכך תמימה, יש בדיחות סוטות שאני מבינה ואני לא מתביישת לצחוק מהן.
אז זה התחיל בכך שאני וחבר שלי היינו ביחד וצחקנו ואז הוא אמר כזה "מה אתה עושה פוזות ?" אז שאלתי אותו על איזה פוזות הוא מדבר והוא אמר שסתם בצחוק אבל עדיין חפרתי לו כי חשבתי שלא נעים לו לומר ואני אשתנה אם הוא מרגיש שאני עושה עליו פוזות. הוא תמיד אומר לי שאני ילדה טובה. כי אני לא מקללת ובבצפר הילדים לפעמים מקללים במילים שאני לא יודעת מה הן אז הוא צחק עליי שאני לא יודעת קללות ורצה לשמוע אותי מקללת או אומרת סתם מילה לא יפה - ולא הצליח לו.
היום חברה שלי רצתה לדבר איתי ואמרה לי שאני ממש ילדותית ומעצבנת שאני כזאת ואולי זה מרגיש מגניב אבל זה גורם לזה שיתרחקו ממני.. היא צודקת ? אתם חושבים שהייתם מתחברים אליי ?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025