שלום לכולם,
כרגע במהלך חיי אני בדילמה שליוותה אותי שנים רבות ואני לא יודעת איך להמשיך מפה..
חבר של המשפחה שלי בן 32 בחור זהב אדם עם מידות טובות אדם שכיף לי להיות בחברתו,כל פעם שהוא בא אלינו העיניים שלי נוצצות(ע"פ דבריהם של הוריי) אנחנו צוחקים רבות ביחד בקרבת המשפחה ויש לי איתו שיח משותף למרות הפער רב השנים בינינו...(אני בוגרת לגילי) ,אני מודעת לעובדה שהוא רווק למרות שידוע לי שהוא יוצא לדייטים ולא יוצא מזה הרבה...
חשוב לציין שמעולם לא היה לי חבר מכיוון שבילדותי הייתי ביישנית ביותר ובמהלך 5 שנים פנטזתי עליו (!!!) ולא נתתי מקום לבחור אחר.
גם אציין שתמיד גברים גדולים ממני בסביבות ה10 שנים משכו אותי יותר לכן תמיד רציתי בקרבת בחור יותר מבוגר ממני ב5-10 שנים...
דיברתי עם חברותיי על העניין ועם הוריי ואחותי וכולם אמרו לי לרדת מהעניין בגלל הגיל שלו..ושעדיף לי ליצור קשר עם בחור בערך בגילי...
ובאמת במשך חודשיים לא חשבתי עליו בכלל ! אבל יום אחד הוא בא לבקר וכשראיתי אותו שוב זהרתי משמחה וחייכתי המווון ואיןן אני לא מסוגלת להפסיק לחשוב עליו מאז...אני מרגישה ממש מתוסבכת עם גבר שאפילו לא מודע למידת האהבה שלי אליו....מה עושים??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות