לא מוכנה לסבול יותר את אשתו של אבא שלי, לא מבינה מה הוא מצא בה...

היי, אני בת 15, וההורים שלי התגרשו כשהייתי בת 6. אמא שלי התחתנה שוב אחרי שנתיים בערך, אבא התחתן אחרי 3 שנים.
הבעיה שלי היא שאני מרגישה שאני רוצה פשוט לרצוח את אישתו של אבא שלי. היא מתנהגת כל כך מגעיל, בזלזול. היא חושבת שהיא מעל כולם, צריכה לתת לכולם פקודות וכולם צריכים להיענות לה, אבל אם מישהו מתנגד, אז הוא לא בסדר, מבחינתה הוא מפגר אם הוא חושב שדברים צריכים ללכת בדרך ששונה מאיך שהיא חושבת. אז היא תרשה לעצמה לצעוק עליו.
וכשמשהו משתבש, זה אף פעם לא באשמתה. היא תמיד יוצאת בסדר. היא מושלמת. אחרים הם האשמים. הם האנשים שצריכים לספוג את הצעקות שלה, את העצבים שלה כי מגיע להם. באשמתם זה לא הלך כמו שהיא רוצה, וזה לא בסדר כי לבני אדם אסור לטעות, במיוחד כשזה נוגע אליה.
היא כל כך אגואיסטית, מפונקת, חסרת מודעות עצמית בשיט, וכל התכונות הרעות שיעלו לכם לראש. ואני לא מגזימה כמו שזה נשמע, היא באמת בן אדם נוראי, שחושבת שיכולה לצעוק על בעלה כאילו רצח את אמא שלה כשהוא לובש חולצה שלא נראה לה נאה שילבש אותה החוצה לטייל עם הבת שלהם (בת שנתיים) בפארק. וכן, זה קרה.
אני יכולה לחפור לכם המון עליה ולהמשיך לספר עליה ולספר דברים שהיא עשתה ואיך שהיא מתנהגת, אבל אני אחסוך מזה כי אני לא רוצה שהשאלה תהייה ארוכה מדי ואז אף אחד לא יקרא אותה. אני באמת צריכה עזרה כי קשה לי איתה. אז פשוט תאמינו לי שהיא בן אדם רע, כי אפילו ההורים שלי (אמא ובעלה- אני קוראת לשניהם 'הורים') חושבים שאני סתם מגזימה, כי הם כבר פגשו אותה והיא הייתה נורא ידידותית כלפיהם. אולי הכוונות שלה לא תמיד רעות, והיא כן נחמדה (אבל ממש לפעמים- וזה רק מתוך צביעות לפי דעתי), אבל היא עדיין בן אדם נוראי.
בקיצור אני חושבת שהדרך היחידה לגרום לה לשנות את היחס שלה כלפי האנשים, היא להוריד לה את הביטחון העצמי. למשוך למטה את האף שלה מהעננים. אני לא יודעת איך לעשות את זה.
אני יודעת שזה נשמע קצת 'מרושע' לעשות את זה. אבל נמאס לי לפחד ממנה, נמאס לי לספוג את הצעקות שלה כל הזמן על דברים שטותיים כל כך שאני עושה, כמו להפיל בטעות את מסרק השיער הקדוש שלה.
אם אני אגיב לה, או אצעק עליה בחזרה, זה רק יגרום לה להתעצבן עליי עוד יותר, לצעוק עליי חזק יותר, ומרוב פחד אני איכנע לה, ואחר כך הביטחון שלה עולה למעל השמיים, גבוה מאיפה שהיה. אבל אם אני אשתוק ואעשה מה שהיא אומרת לי תמיד, ולא אענה לה, כמו שזה תמיד קורה לי, מן הסתם גם זה לא יעזור.
אולי היא מתנהגת בדרך שבה היא מתנהגת כי היא דווקא חסרת ביטחון, ולא כמו שתיארתי, והיא מנסה להוריד אנשים למטה (ומצליח לה) כדי שהיא תרגיש למעלה, וזה כביכול מה שגורם ה להרגיש טוב עם עצמה, כשכולם נחותים ממנה. הרבה אנשים מתמודדים ככה עם חוסר הביטחון שלהם. אבל אני לא יודעת מה הסיבה להתנהגות ולאישיות שלה באמת, אני רק רוצה שהיא תשתנה, ושתתן לי את הכבוד הבסיסי שמגיע לי לקבל מהבן אדם שאיתו אבא התחתן.
ואם אתם שואלים איפה אבא שלי נמצא בסיפור הזה- ניסיתי לדבר איתו כמה פעמים, זה פשוט בלתי אפשרי. הוא לא נותן לי להביע את עצמי, הוא כל כך אדיש כשהשיחה מתחילה לנגוע בה. הוא יודע שאני לא מחבבת אותה במיוחד ורואה למה אני נהפכת כשהיא רק עומדת לידי. אני בן אדם אחר. אבל הוא אומר לי שאני צריכה לקבל אותה כמו שהיא.
"לקבל אותה כמו שהיא", אפשר לחשוב שהסיבה שאני לא אוהבת אותה היא כי האף שלה גדול והעיניים שלה לא כחולות.
ולדבר עם אישתו פנים מול פנים ולהגד כל מה שאני חושבת עליה- עזבו את זה שהרוסית שלי פשוט צולעת וזאת השפה היחידה שהיא מבינה, ככה שאני לא אוכל להביע את עצמי מולה (כן, אני רוסיה), אלא היא גם תשים פס. למה, אפשרי לדבר איתה על משהו בכלל?
בבקשה תעזרו לי, פשוט נמאס לי ממנה, נמאס לי, נשבר לי, אני לא יכולה איתה כבר.
אבא שלי הוא בן אדם טוב, היא ממש ההפך ממנה, דמיינו בן אדם שכולם אוהבים אותו- אבא שלי כזה. ואישתו היא ממש לא ברמה שלו, לא מגיע להם אחד את השני. אני לא מבינה מה הוא מצא בה בכלל, מה הוא מצא במישהי שמרשה לעצמה לקלל אותו כשהוא לא שם את המיץ ההוא במקרר.