האמת התגלתה ואישתי בגדה בי

אני בן 40 , נשוי כבר 20 שנה ואבא ל 3 בנות , 19, 16 ו 12 .
אני ביולוג ועובד הרבה מחוץ לעיר , הרבה נסיעות בינעורוניות . לאחרונה התחלתי לימודי דוקטורט ונעדרתי עוד יותר מהבית .
הייתה דעיכה ביחסים שלי עם אישתי בשנתיים האחרונות , סירבה בטענות לקיים יחסי מין , לא שיתפה פעולה לצאת למסעדות , סופי שבוע היו מרירים , היא הייתה מאוד מדוכדכת בסביבתי .
אני גבר מאוד ליברל ונוח , לא מקשה עליה , אני מאוד מעורב בחינוך של הבנות , עובד קשה כי אני רואה את חיי המשפחה כדבר חסר פשרות .
יש לי את החסרונות שלי , מאחר ועבדתי בחברה שהקמתי , לא הייתי הרבה בבית , השקעתי 350,000 אחרי 20 שנה שהייתי שכיר בתעשייה כי הרגשתי שכאן פריצת הדרך , אישתי אף פעם לא הייתה חלק מזה אבל היא תמכה .
לפני 3 חודשים חברים נשואים קראו לי , היו מאוד קרובים אלינו ומאז שאישתי התחילה את ההסתגפות שלה ממני הם נעלמו .
הם ניסו לעמת אותי עם מה שקורה בחיי הנישואין אבל התביישתי לפרוס בפניהם את המצב , גם ככה בבית ניסתי לשחק אותה פוקר פייס בשביל הבנות למרות שבלב הייתי כאוב מהריחוק שלה ממנה .
לבסוף הם שפכו ואמרו לי שהיא בוגדת בי , לא רציתי להאמין למרות שהייתי בהכחשה .
בבית דיברנו והיא הודתה שהיא מנהלת רומן עם גבר נשוי אחר , אפילו ילד - בן 25 שהכירה בצ'טים .
הכרתי אותה באישה מאוד ביישנית והיא סיפרה לי דברים שעמוק זיעזעו אותי אבל לא הראיתי לה שאני כאוב , לדוגמא שהיא קיימה אורגיות - לא הכרתי את המילה הזו עד שהיא סיפרה לי , חילופי זוגות ועוד כהנה וכהנה .
אני לקחתי את זה מאוד קשה .
לא הראיתי כעס , לא התפרצתי , זו לא הדרך שלי וגם לא רציתי שהבנות יגלו אבל אני שבור ומרוסק מבפנים , אני ישן איתה במיטה אבל זה מרגיש כמו בימים שלי בסדיר בגולני בלבנון כילד בן 18 .
היא מציעה שנלך לטיפול זוגי אבל אני לא רואה טעם , הבנות שלי בגיל ההתבגרות ואני לא רוצה לגרום להן נזק אז אני סובל בשקט , אני מבין שדברים לא יחזרו להיות כמו שהם וכל יום שאני ישן איתה במיטה אני בוכה מבפנים , אני בקושי מחליף איתה מילה כשאנחנו לבד .
היא מנסה לשחק אותה רעיה טובה אבל המשחק הזה נגמר מבחינתי . אני מרגיש כאב אינסופי כאילו היא החליפה אותי במוצר חדש , אני רוצה לעזוב .
לקחתי הפסקה מהדוקטורט , אני חי כסהרורי , בקושי אוכל , בקושי ישן . הולך לעבוד בלי חשק בלי מוטיבציה , כאילו ירו בי ואני גוויה מהלכת .
נכון לעכשיו רק המשפחה שלי יודעת , שזה אחותי ואחי בלבד לאבא שלי אני לא מספר , אבא שלי בן 91 בוגר הפלמ"ח זה לא העיתוי לגרום לו צער , הוא מאוד מחבב את אישתי ואני מעדיף שלא ידע .
הגדולה שלי חושדת שמשהו לא כשורה , החלטתי שעדיף להתגרש ולרכוש בית בקרבה אליהן , ככה שאבא תמיד יהיה בשטח , אני לא מתכוון לספר להן על הבגידה ואמרתי את לאישתי דבר שמאוד שימח אותה כמובן , אני חושב שזה רק יפגע בבנות אם הן ידעו על זה .
הרכוש לא מעניין אותי , אני לא אקח לה את הבית ואת החפצים , אני לא אגרר לזה כי מה שמניע אותי הוא שהבנות שלי יגדלו באווירה טובה עד כמה שאפשר .
הדבר שהכי מכאיב לי הוא אם היא תביא גבר שיהיה " דמות אב לבנות " , זה יקרה מתישהו כמו שאני מכיר אותה , היא לא אישה שמסוגלת לשאת בדידות כמוני .
זה אולי מטופש אבל בים הכאב שאני חי בו , באשליה שיצרתי - אני חי רק עבור הבנות שלי , לולא הן מה היה טעם החיים