היי, אני בן 28 ונמצא בזוגיות עם בחורה בת 27 שנתיים וחצי, הכל מעולה.
אבל מבחינת חברים, זה כבר סיפור אחר.
יש לי את החבורה שלי מהתיכון, שהם איך להגיד את זה, לא הכי שמים עלי.
יכול להיות שגם אני לא השקעתי בהם כמו שצריך לאורך הדרך, אבל איך שאני מסתכל על זה כרגע המצב אבוד.
כלומר, אנחנו יוצאים לפעמים והכל, אבל אני מרגיש שבתוך הקבוצה לא הכי שמים עלי.
במשך השנים חשבתי להתחיל לשמור מהם קצת מרחק, קיוויתי למצוא חברים אחרים, אבל כל מה שהיה לי זה חברים למסגרת שהייתי בה, כלומר חברים ללימודים, לעבודה וכדומה.
ברגע שהמסגרת נגמרה, הקשר היה נגמר. לא הצלחתי בזמן המסגרת לקחת את זה למקום יותר אישי.
אני מודע לזה שאני קצת ביישן, גם חברה שלי קצת ביישנית, ובכל זאת גם אנשים ביישנים מוצאים חברים לאורך הדרך, לא הכל מתחיל ונגמר בתיכון.
גם חברה שלי לא בקשר עם יותר מדי אנשים.
כשאני במסגרת ורוצה לקחת את זה למקום יותר אישי, כל מה שעובר לי בראש זה שאני אראה ממש מוזר אם אני אציע פתאום לאנשים להפגש בערב למשל, הרי גם בדרך כלל לכל אחד יש כבר את החברים שלו מהבית.
אני כבר לא יודע מה לעשות, כרגע אני רק במסגרת של עבודה, שם הרוב ממי שאני מכיר לא בני גילי.
חשבתי לפתח איזשהו תחביב, אולי להתחיל שוב מסגרת כלשהי, אבל באמת שאין לי מושג ואני גם לא יודע מה הכיוון.
אשמח לקבל רעיונות, לשמוע על אנשים שעברו/עוברים משהו דומה, וכל אינפורמציה שתעזור. כמה נפוץ המצב שתיארתי?
תודה רבה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות