החבר הכי טוב שלי לא מפסיק לפגוע בי, מה לעשות איתו?

שלום לכולם !:) אודה מראש למי שיענה ויקדיש קצת מזמנו לקרוא.כנראה שזו עלולה להיות חפירה,אשתדל לקצר .אז ככה..אוקי..קצת רקע, אני בן אדם שלא בדיוק אוהבים אותו..את האמת שלא יודעת למה..בסופו של דבר כל בן אדם קרוב בגדו בי..ריכלו..הפיצו שמועות,את הגמת סתם.וניסיתי לשבת עפ עצמי לראות אולי באמת עשיתי משהו לא נכון..אבל לא..לא מבינה מה הטעות שלי..תמיד , דווקא בנות לא אוהבות אותי פשוט..מרכלות,באות אלי הביתה כדי לנצל אותי,אני פשוט תמיד מנסה לעזור לכולם וכשאני נצליחה אני מרגישה סיפוק גדול.אני מרגישה שאני נותנת כלכך הרבה מעצמי לאחרים אבל לא מקבלת על זה כלום..אני מרגישה ממש לבד..כמה שאני לא אנסה להשאר אופטימית,קשה לי כשכולפ איתי ככה.בסופו של דבר תמיד נשארת לבד..כבר איבדתי כל אמון בחברים.עכשיו הילד הזה,החבר הכי טוב שלי נקרא לו בשם בדוי בן.הוא היה איתי בגן,בגן גם כל הזמן הינו משחקים , אחרי 12 שנה פגשתי אותו שוב..פשוט למדנו בבתי ספר אחרים ופגשתי אותה במסיבת יום הולדת של חברה.מאז לא הפסקנו לדבר,הרגשתי שפגשתי את התאום האבוד שלי.אני והוא כלכך דומים אחד לאחד,תחומי עניין, הכל..הוא פשוט אני בזכר.התחברנו ממש מהר ולא הפסקנו לדבר כל יום עד 5 בבוקר..באמת נרגשתי שפגשתי את החבר האמיתי.בהתחלה הוא כל הזמן היה אומר שאני מיוחדת וכל זה..והקשר שלנו באמת יתעצם מבחינה רגשית..אחרי כמה חודשים של אושר איתו,הוא פשוט התחיל לקחת אותי כמובן מאליו.אני תמיד מנסה לעזור לו..כותבת לו מגילות אם יש לן איזשהי בעיה כדאי לעזור, גם אם הוא לא מבקש עזרה..פשוט כזאני מספרת לו משהו או שהוא בקושי מתיחס או שבכלל לא..לא מבינה מה עובר עליו,פעם אחת הוא גכה ופעם ככה.ולא פעם ולא פעמיים רבתי איתו המון פעמים על זה שאני מרגישה שהקשר לא הדדי..אחר כך הוא מבין את זה ומבקש סליחה.אומר שהוא אוהב אותי ושהוא ינסה לשים לב יותר..פשוט הרגשתי שהוא לא מעריך אותי,למרית שהוא אומר שכן.אני אקצר את כל זה..הוא מתנהג כמו נקבה.פחדן,לא עומד על שלו,מבריז מפגישות,לא נעים לו מכלום.רבתי איתו חזק ולא דיברנו חודש לא יכלתי עם היחס שלו אלי..פשוט הלכתי פיזית והוא היה לידי וכתב ליבאסמס 'מה את עושה' כשהיתי לידו.לא יכלתי..לא דיברנו חודש ורק אז הוא שלח לי הודעה.כששאלתי למה הוא לא שלח הודעה הוא אמר מרוב בושה ולא היה לו נעים ושצדקתי..והוא אמר שכל זה יפסק וזה נגמר והןא ישתנה ושהוא יראה את זה..בהתחלה זה כן השתנה,אחר כך הוא שוב חזר להיות כזה.ואמרתי לו 'זהו,אני לא יכולה איתך..' והוא לא ענה.פשוט סינן..משום מקום..לא דיבר איתי על זה ולא כלום..לא מבינה למה..בכלל הוא ילד הפכפך,פעם אחת ככה ופעם אחת ככה..אומר שהןא מעריך אותי ואוהב אותי אבל מתנהג לגמרי אחרת..הןא פשוט שובר אותי..כי אני לא רןצה לשתף אנשים אחרים בבעיות שלי אלא אותו.אני מרגישה איתו כלכך בנוח..הוא אומר שהכל הדדי אבל ממש לא.לא יודעת מה לעשות איתו..קשנ לי בלעדיו,ושהוא ככה סינן.לא מבינה,הןא מפחד או מה?או שלא נעים לו..הוא מקבל את כל ההודעות אבל לא נכנס לצאט להסתכל..אני מוצאת את עצמי כל יום בוכה..קשה לי בלי אף אחד..בלי חבר אמיתי לידי..אין לי אחרים ויש לי רק אמא..לא מבינה למה אין לי מזל עם חברים..