היא גדולה עלי בסדר גודל, אני כמעט אפס.

אפס בן 24 | כתב את השאלה ב-23/04/13 בשעה 14:54

יש לי חברה מזה 5-6 חודשים.
היא בגילי (כמה חודשים יותר), אבל הספיקה לעשות מה שאני לא אספיק בכל החיים שלי.
יש לה הרבה כסף בזכות עצמה, וקצת בזכות הוריה. היא מאוד יפה (עם קבלות), וכמעט תואר ראשון. הציונים שלה טובים, והחיים שלה מבטיחים ברמות. היא מאורגנת מאוד, ולא יודעת להתעצל או לעצור.

היא עצמאית בחייה, לא תלויה בהוריה, ולעיתים מכבדת אותם בנוכחותה (ממש ככה). היא חכמה, ועשירה מאוד בנסיון חיים.
הבעיה שהיא בכמה מידות הרבה יותר ממני.
לא קשה להבין מה אני מוצא בה, אבל מאוד קשה להבין מה היא מוצאת בי. היא כן יודעת להסביר היטב מה היא לא מוצאת במועמדים הטבעיים להיות בני זוגה. היא גם יודעת שהיא אוהבת אותי, ואני לא זמני, והיא לא הולכת לעזוב אותי, בתנאי שאני לא ארצה לעזוב אותה (נראה לי מובן מאליו- תודה ששאלתם).

לעומתה אני באמת אפס. לא שאני כושל לגמרי בחיי, היא פשוט מעין מודל חיקוי. אני מרגיש חופשי לשאול ולדבר איתה על הכל. היא מבינה מדברי שאני מרגיש אפס לעומתה, ומשתדלת לגרום לי להרגיש יותר טוב כשהיא יכולה (לא מאחורי הגב). כשקשה לי- היא שם, כשאני רוצה אותה- היא תמיד תעדיף אותי על עיסוקים אחרים.
היחס הטוב הוא הדדי, אבל היא מובילה מתוך הבנה שאין לי הבטחון לעשות את זה. אני לא מסתיר ממנה דבר, וחושב שגם היא לא. גם דברים שליליים בי שחשבתי שהתביישתי בהם בעבר, נוח לי לשתף איתה.

הבעיה שאני חושש שבמוקדם או במאוחר היא תחזור לחיים שאמורים להיות לה, ואני אשאר עם טעם של עוד וגעגוע. הסברתי לה את זה, אבל מלכתחילה זה טיעון שהיא לא יכולה להפריך, לא משנה מה תגיד.
אני יודע שאני יכול להיות גאה בה, ובעצמי על שיש לי אותה, וגם בזכות עצמי לגמרי. אבל החשש שמחר היא לא תהיה איתי, פשוט לא עוזב אותי ומעיק על שנינו. הבעיה שלא משנה איך נסתכל על זה, היא פשוט גדולה עלי בכמה מידות. זה שהיא מוכנה לדפוק קצת מהחיים שלה בשביל המראית עין שלי לא גורם לי להרגיש פחות רע עם עצמי. היא ממש הציעה את זה ברצינות.

הייתי רוצה להעמיד אותה במבחן כלשהו, אבל לא יודע איזה. הייתי רוצה להרגיש יותר טוב עם עצמי, אבל לא יודע איך.

עדכון מאפס, שואל השאלה 2013-04-24 11:24:23

תודה על העצות שלכן- סברינה, עמנואל ו"אני". אני עובד, ולומד. מסתדר בסדר, והחיים שלי לא בזבל גם בלעדיה. ההורים עוזרים טיפה כשאני לא מסרב לקבל. סה"כ אין לי מה להתלונן על מצבי, ואני יכול גם להרשות לעצמי מותרות.

לעומת זאת, אילו הייתי עושה החלטות יותר טובות בגיל 17-18 כמוה- יתכן שבצבא היה לי תפקיד שווה יותר. אילו הייתי משקיע יותר בלימודים, הייתי יכול ללמוד משהו שאני יותר נמשך אליו. אילו לא הייתי בוחר לא להתרחק מסיטואציות חברתיות מסוימות, ייתכן שהיה לי יותר נסיון חיים. אילו הייתי מסוגל לדבר כמו שצריך ולהבין נכון את המציאות גם העבודה שלי הייתה טובה יותר. מכאן, שאם היו לי החברים הנכונים (תלוי בי), ועוד יותר כסף (תלוי בי), אז הייתי גם מטייל יותר בעולם ומבין יותר טוב את סביבתי הנוכחית, אז יכול להיות שלא הייתי מרגיש אפס לידה (הישגים דומים). ללא ההשוואה אליה, כפי שאמרתי גם קודם, אני לא אפס או כשלון. יש הרבה דברים שהגעתי אליהם בזכות עצמי.

הבעיה שיש כאלה שה"אילו" שתיארתי קודם זו המציאות שלהם. היא כזאת. היא לא קונה דברים באמצעות המראה שלה- ראיתי. זה שילוב של כריזמה ויכולת אישית.

אם המצב היה הפוך, כנראה שהייתי מנסה גם לחנך אותה. אבל הייתי מבין שאני הולך להתאכזב ממנה עוד הרבה פעמים בעתיד. היא באמת לעיתים מאוכזבת, אבל לגמרי בסבבה ובהבנה. אני לא מספיק כזה. לצערי הייתי חש תחושת כשלון מסוימת.

הרבה דברים בחיים לא נמדדים בתואר או במשכורת, ובמיוחד בהם אני מתחתיה.

תודה "אני", עכשיו האגו שלי מרגיש טוב יותר (די, תמשיכי תמשיכי) :-). גם היא יודעת לזהות כשפוגעים בה.

כל מה שאמרתי כמובן לא משנה את הבעיה המקורית, אלא רק מבהיר אותה.

לעומת זאת, אילו הייתי עושה החלטות יותר טובות בגיל 17-18 כמוה- יתכן שבצבא היה לי תפקיד שווה יותר. אילו הייתי משקיע יותר בלימודים, הייתי יכול ללמוד משהו שאני יותר נמשך אליו. אילו לא הייתי בוחר לא להתרחק מסיטואציות חברתיות מסוימות, ייתכן שהיה לי יותר נסיון חיים. אילו הייתי מסוגל לדבר כמו שצריך ולהבין נכון את המציאות גם העבודה שלי הייתה טובה יותר. מכאן, שאם היו לי החברים הנכונים (תלוי בי), ועוד יותר כסף (תלוי בי), אז הייתי גם מטייל יותר בעולם ומבין יותר טוב את סביבתי הנוכחית, אז יכול להיות שלא הייתי מרגיש אפס לידה (הישגים דומים). ללא ההשוואה אליה, כפי שאמרתי גם קודם, אני לא אפס או כשלון. יש הרבה דברים שהגעתי אליהם בזכות עצמי.

הבעיה שיש כאלה שה"אילו" שתיארתי קודם זו המציאות שלהם. היא כזאת. היא לא קונה דברים באמצעות המראה שלה- ראיתי. זה שילוב של כריזמה ויכולת אישית.

אם המצב היה הפוך, כנראה שהייתי מנסה גם לחנך אותה. אבל הייתי מבין שאני הולך להתאכזב ממנה עוד הרבה פעמים בעתיד. היא באמת לעיתים מאוכזבת, אבל לגמרי בסבבה ובהבנה. אני לא מספיק כזה. לצערי הייתי חש תחושת כשלון מסוימת.

הרבה דברים בחיים לא נמדדים בתואר או במשכורת, ובמיוחד בהם אני מתחתיה.

תודה "אני", עכשיו האגו שלי מרגיש טוב יותר (די, תמשיכי תמשיכי) :-). גם היא יודעת לזהות כשפוגעים בה.

כל מה שאמרתי כמובן לא משנה את הבעיה המקורית, אלא רק מבהיר אותה.

שמור עדכון

הזמן

דווח

עקוב

נהל

אני רוצה להגיב בתור אורח!

* כינוי:

(אפשר בדוי!)

* מין:

* גיל:

* כתובת מייל:

בשביל מה?

הוספת סרטון מ-YouTube

קישור הסרטון:

הסר סרטון

אני רוצה ששואל השאלה יראה את כתובת המייל שלי
לא ניתן למסור כתובת מייל בשאלות ממדור זוגיות

אני מסכים לאמור בתנאי השימוש ומצהיר/ה כי אני בעל/ת זכויות יוצרים בתוכן המועלה וכי התוכן המועלה עומד בקריטריונים המופיעים בתנאי השימוש.

הוספת עצה

שולח את העצה...

אצלנו, כל אחד יכול להוסיף עצה... גם מבלי להירשם!
אבל אנו ממליצים לך להירשם למערכת המייעצים
ההרשמה קצרה וללא שום תשלום.

אז, בשביל מה להירשם?

כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות