שלום לכולם הרגשתי צורך ליפרוק את זה כאן כי לא רוצה שאנשיי הקרובים יידעו מזה או משו כזה ,תמיד אני זוכר את עצמי שמח זורם מדבר פעלתן ,בזמן האחרון הדימוי עצמי והביטחון שלי ברצפה בגלל כמה סיבות חיצוניות וקשה לי להיתמודד עם זה וזה אוטמוטי שאני עם אנשים זה קורה לי ואני יוצא קצת טיפשון אבל שאני לבד הכל טוב ,בקיצור יש לי בעיה גדולה להיות בסביבת אנשים ובכלל עם חברים וכאלה ,למה?לא יודע אני מרגיש תמיד כאילו צריך לישבור את הראש ולחפש על מה לדבר ותמיד מה שמדברים זה רק כאילו כדי לא להיות בשקט והכל משעמם כזה כי הכל צפוי וידוע ,וגם אני מתבאס בגלל ,שמיסתכלים במבטים מוזרים ומעצבנים בגלל המראה כי אוטמוטי זה מושך את העין ובאותו רגע שמסתכלים בא לי ללכת לבנאדם ולהוריד לו כאפה שלא יסתכל עלי במבטים מוזרים,אבל זה כבר לא אני השתניתי,וזה המצב שאני סוחב אותו יום יום שעה שעה ולא יכול לעשות משו כמו שצריך ולסיים אותו רק בגלל הסובב,רוצה לעשות דברים לסיים דברים שאני מתחיל ולא מצליח אני כבר מבולבל מאוד יוצא לי לעשות הרבה טעויות ולדבר הרבה שטויות בגלל הדברים האלו לא יודע כבר מה לעשות אני הרוס מיבפנים כבר ,ניסיתי קצת לדבר על זה עם אמא שלי אבל לפי מה שהיא מראה לי היא רק אמרה דברים רק כדי להוריד לי את התסביך וזהו,יענו לא ניסתה ממש לעזור בתוך הבעיה וכל זה..מבולבל מאוד היתי בעבר יפה ופתאום ניהיתי מכוער כזה ואני לא יודע איך לקבל את זה ,נסו ליזרוק עצה שיכולה להועיל לי ממש שפכתי את הלב פה וזה קצת עזר לי ,אבל איך אומרים המציאות אותה מציאות הכל חוזר לאותה נקודה באיזשהו שלב
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות