שלוש שנים כבר עברו וניסיתי והתנסיתי בלא מעט דברים ואפילו הייתי קרובה "לסגור את הבאסטה" (קרובה לחתונה למי שלא הבין). כל זה..והוא לא יוצא לי מהראש, בהתחלה חשבתי שאני מרחמת עליו כי הוא נשבר אחרי שעזבתי אותו, אחכ חשבתי שהוא עבר אותי ואז פתאום התגעגעתי אליו, אחרי הרבה זמן וחוויות מטורפות הרגשתי שחסר לי משהו. אני לא ככ מבינה איך זה יכול להיות אבל במשך כל החיים שלי לא היה בנאדם שהבין אותי טוב ממנו, אם זה אחים או הורים או חברים טובים ולצערי אפילו בני זוג.
זה פשוט לא יאומן גם אחרי מערכות ייחסים פי מיליון טובות ממנו .. לא היה (וכנראה גם לא יהיה דומה לי ממנו למרות שאנו שונים מקצה אל קצה).
הבעיה היא שהוא בחור מאוד מושך ואחד כזה שמסרב להתפשר ,קרה מצב שהוא עדיין אוהב אותי והוא גם אמר את זה( בטעות). פתאום הבנתי שעשיתי טעות חמורה(מהתחלה ידעתי שזו טעות ) ולצערי הרב ! אני לא בטוחה שאני בכלל לא רוצה אותו. אני פשוט רוצה מישהו שיבין אותי כמוהו ויעשה איתי אהבה כמו שהוא היה! ושפשוט ישמח אותי בלי להתאמץ יותר מידי.שלא תבינו לא נכון היו בנינו ריבים קשים וזה לא הסתדר כי הינו בתקופות אחרות, אבל מסתבר שהוא זה הבנאדם שלי (עם כל הכאב והצער),לצערי הוא גם לא נלחם כשהלכתי.
אני לא חייה בכאב אבל אני מפחדת שהפסדתי את התאום שלי,את אהבת חיי.
הוא אוהב אותי ואני אותו (עדיין ובוודאות )אבל מפחדים שזה שוב לא יצליח (הוא גדול ממני ב 5 שנים ורוצה להתמסד בשנתיים הקרובות) ואני לא בטוחה שעכשיו זה ילדים... אבל אני לא יכולה להפסיד אותו
בבקשה אמרו לי איפה אני טועה כדי שאוכל להשתחרר? ללכת לכיוון חתונה בעוד שנתיים ואז עוד שנה להביא ילדים ? או שזה מוקדם מידי ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות