אז ככה, אני בן 18 ויש לי חברה כבר חודשיים, אנחנו גרים במרחק של חצי שעה נסיעה אחד מהשני אבל יש לי מכונית אז זה לא בעיה, אני יותר מנוסה ממנה גם בקשר וגם בניסיון מיני, שלפי דעתי ולדעת אחרים גרם לה לחשוש לבטחונה העצמי ולכן היא העליבה אותי( בצורה כביכול צינית) כדי שהיא תרגיש יותר בטוחה, העלבות האלו הורידו לי את הבטחון העצמי שהיה לי איתה וגרמו לי לחשוש שהיא תבגוד/תפרד ממני, נהפכתי לקנאי מאוד ולא סמכתי עליה, אחרי שסירבתי להאמין לה שהיא לא בגדה בי, אז היא התעצבנה בגלל שאני לא סמכתי עליה, דיברנע על זה קצת ומאז אני נעשיתי מאוד זהיר, הייתי חסר בטחון עצמי ודחקתי את רגשות הקנאה שלי, כשאזרתי אומץ לומר לה שזה לא נעים לי העלבות (באותו זמן לא ידעתי שזה פוגע לי בבטחון העצמי, פשוט לא ראיתי את זה בעין יפה) היא הטיחה בפניי את האשמה כשהיא אמרה שאני מתנהג כמו ילד קטן. לא דיברנו במשך כמה ימים, ואז נפגשנו והחלטנו לדבר על הבעיות בקשר, החלטנו לנסות להבין מה לא טוב אצל האחר ומה מעיק לנו בקשר, לדעתה אני רציני מידיי ולא קליל, ולדעתי היא לא סובלנית הסכמנו על לנסות לחדש את הקשר ולרענן אותו, דיברנו פחות בווטצאפ, להיות יותר ספונטניים ולא לתכנן את הפגישות ולהיות יותר כמו חברים טובים, על פנים נשמע טוב, אבל בפגישה שאחרי השיחה, הרגשתי עוד הפעם חוסר בטחון עצמי לידה, לא דיברנו כמעט, לפחות לא כמו שדיברנו לפני שקרה המקרה שלא סמכתי עליה. אני רוצה להחזיר לעצמי את הבטחון העצמי שלי לידה שאני יוכל לדבר איתה בחופשיות בלי חשש שהיא תראה אותי בתור סתם עוד בחור.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות