אוקי, אז יש לי בעיה שמורכבת מהרבה מאוד בעיות שמסבכות את הכל:
אני בעלת נסיון די גדול בנוגע למי מושך אותי ומי מתאים לי כי הייתי בהרבה מאוד מערכות יחסים, כבר מההתחלה אני מרגישה אם זה יעבוד או לא- בגלל שאני נורא ביקורתית והאינטואיציה החברתית שלי די מפותחת בגלל כל מני סיבוכים ועניינים שהיו לי בחיים שלימדו אותי את זה..
אז לא מזמן הכרתי מישהו, וכבר בכמה משפטים ראשונים הוא מאוד משך אותי, גם מהגישה שלו, גם מהטון שלו ומה שאמר.. הוא שידר קלילות וגישה דומה לשלי לחיים. אז החלטתי שאני חייבת להכיר אותו יותר, רק שהתחיל חופש פסח וראיתי אותו רק בבית הספר.. התחלתי לדבר איתו בפייסבוק, ניסיתי מאוד להכיר וניסיתי להפעיל כמה שיותר קסם ולהראות קלילות. אבל גיליתי שהוא מדוכא- שבור לב ממישהי שהוא אוהב כבר תקופה ארוכה.
אז הבנתי שרומנטית כרגע זה לא ילך אבל אני לא מספספת הזדמנות להכיר אותו.
ביקשתי להיפגש, כדי לנסות לעודד אותו, והוא אמר שאדבר איתו באותו היום לקבוע מתי ואיפה להפגש. בדקתי אצל חבר שלו מה מרגיע אותו ומה גורם לו לאושר..
הוא מנגן בגיטרה, זה הדבר שהוא הכי אוהב, אז מצאתי את הגיטרה של אבא שלי במחסן, כיוונתי אותה בעצמי למרות שאין לי מושג בגיטרות, וביקשתי מידיד שלי שיכוון אותה מה שלא הצלחתי, והשגתי מפרט. אבל באותו יום הוא סינן אותי- היה מדוכא מדי לדבר עם אנשים. אז יצאתי קצת בדרמה אבל הוא הבין וקיבל את זה בצורה די יפה אז נפגשנו ביום שאחרי, בלי גיטרה.
כל ההיכרות ניסיתי להיות עצמי כמו שאני מכירה את עצמי- קלילה זורמת מצחיקה, אבל לאהצלחתי, התביישתי, הייתי אותה ילדה ביישנית חסרת אופי וחסרת עמוד שדרה. כל הפגישה הוא דיבר על הכאב שלו על אותה בת שהוא אוהב, ושאל אותי על הדכאונות שלי, ובגלל שהוא המשיך ושאל ואני אדם כנה שפשוט לא ביכולתי לשמור סודות, אז לא יכולתי שלא לספר, ככה קרה שהוא ידע את כל הצדדים הרעים שלי בלי בכלל להתעניין בכל הטוב שיש בי, ובכל זאת- הסיפור כל הזמן חזר אליו ולדכאון שלו ולכמה שהוא אוהב את אותה בת. תכננתי להכניס בו רוח חיים כמו שאני רגילה להצחיק ולעניין את החברים שלי, אבל יצאתי בהרגשה מגעילה, למרות שהוא עשה עלי את הרושם- ראו מבעד לדיכאון איזה אדם חכם וקליל ועמוק הוא, והכי מפחיד- משכנע בצורה מדהימה, הוא משכנע כל כך טוב שהוא העלה אפילו בי ספק לגבי ההגיון הבריא שלי.
הוא אמר "נשמור על קשר" וזה שאני צריכה לנסות למצוא יותר קשרים, מובן מה כל זה אומר- הוא לא בעניין שלי, אפילו לא לגבי ידידות. כל הפגישה הוא הקריא לי שירים שהוא כתב- הוא מתבטא בצורה מדהימה, אבל הכל חזר לאותה ילדה.
קבענו שאני מזמינה אותו למשחק כדורעף של הקבוצה שלי, כי בכדורעף אני תמיד אני ויכול להיות הוא יראה מישהי אחרת צאותה פגחשה מביכה, וגם אני כתבתי שיר, עכשיו שלא תחשבו שזה שיר של נסיון ילדותי, הוא יצא דווקא מאוד יפה, מה שלא העזתי לומר לו בגלל הספק שהוא גרם לי מהשכנוע שלו. אז אני רוצה אחרי המשחק להגיד לו ש אני ניסיתי לכתוב שיר כמו שהוא כותב, ולהראות לו מהפלאפון..
אז כמה בעיות:
איך אני גורמת לו לשים לב אלי גם כשהוא בבאסה?
כדאי לי להראות לו את השיר?
מה אני עושה לגבי כל הדברים הרעים שסיפרתי לו על עצמי שבטוח שינו את הגישה שלו אלי?
איך להוציא אותו מהדיכאון?
ואיך להפסיק להיות חסרת עמוד שדרה לידו?
והכי חשוב: איך להפסיק להכנס לדיכאון ולמחשבות יתר כל פעם שהוא עולה לי בראש או כשאני מדברת איתו? הבאסה שלו מדבקת..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות