כל החברות בזוגיות ומרגישה קצת בודדה, איך להתגבר על זה?

היי, אז כמו שכתבתי בכותרת- כל החברות שלי כמעט בזוגיות. לפני כמה שנים כשכולנו היינו רווקות החברות שלנו היתה בשיא, הייתי מרכז החבורה, הייתי מוקפת בהמון חברות. לשמחתן הרבה, וכמובן שאני שמחה בשמחתן, כל אחת מצאה את בן זוגה, חלקן אף התחתנו או עברו לגור ביחד והתקדמנו בחיים. אני לצערי לא מצאתי עדיין בן זוג, אבל נשארתי במיעוט מוחלט. לפני שנה כשחלק מחברותיי עוד היו רווקות, ניהלנו שיחה על ריחוק- ושתיים מחברותיי הטובות ביותר הסכימו איתי שלא מתנתקים מחברה כשמוצאים בן זוג, שלומדים לשלב הכל יחד, וכעסנו יחד על אותן חברות שהתרחקו, והן הבטיחו לי שזה לא יקרה. היו לי חברים במהלך השנים ומעולם לא יצא לי שהתרחקתי מחברותיי בצורה ניכרת, תמיד הייתי משלבת הכל ודואגת לאיזון. לצערי הרב, כאשר הן נכנסו למערכת יחסים כל ההבטחות הלכו לפח ונותרתי בודדה. מילא העניין שהן לא מנסות להכיר לי אף אחד, כשאני מצידי הייתי אחראית על חלק מהשידוכים, אבל יוצא מצב שאנחנו לא נפגשות 4-5 חודשים, ואני מנסה שוב ושוב לקבוע ושוב ושוב הן מבטלות. אני מנסה להתקשר והן או לא עונות או שולחות הודעה שיחזרו מאוחר יותר, וזה לא קורה הרבה. ניסיתי לעשות גם את הצעד הנגדי- להתרחק ולהיעלם, אבל הדבר לא גרם להן לחזור או לרדוף אחריי. ניסיתי לדבר עם חלק מהן, אבל התירוצים חוזרים על עצמם- לימודים, עבודה, עומס. אני מאמינה שבשביל חברה טובה תמיד אפשר למצוא זמן, כנראה שאני היחידה שחושבת כך. וגם אותן חברות שכן עושות כביכול מאמץ לשמור על קשר איתי תמיד זה מרגיש כמו "נפילה" כזו. אני לא מוצאת את המקום שלי שם, התמיכה והקשר הוא כבר לא אותו קשר. אני לא מחפשת את זה- פשוט רואים את זה. אני לא מצפה להיות מרכז החיים שלהם, אבל גם ריחוק כמו שציינתי קודם הוא לא סביר בעיניי. זה מרגיש כאילו הן מעולם לא היו רווקות, ומעולם לא חוו את הקושי שבדייטים, בדחיות, בדידות וכו'.
ברור שאחד הפתרונות הוא למצוא חברים חדשים שנמצאים באותו מקום כמו שלי, אבל בגיל כזה זה כבר לא פשוט, אני לא מתחילה מקום חדש, אני כבר באמצע הלימודים, נמצאת באותו מקום עבודה ואני מתגעגעת אליהן כל כך, החברים החדשים לא ממלאים לי את המקום הזה. אני מרגישה עצב ובדידות. גם אני לבד, ללא בן זוג, וגם חברותיי נטשו אותי. מה עושים? איך יוצאים מהתחושה הזאת? איך מתקנים ומשפרים את המצב? אשמח לכל עצה או תמיכה.