אני לא יודעת מה לעשות. אני לא מאושרת בחיים, אין לי חיוך על הפנים אין לי מחשבות להלאה ושעוד יבוא הטוב. אני לא באה ממקום שרוצה להתאבד אבל אני לא מרגישה שיש לי משהו לעשות עוד בעולם, מיציתי ורע לי. אני פשוט עצובה.
ההורים התגרשו כשהייתי קטנה, שנאתי אותם, נטרתי להם טינה 10 שנים, שהם אלו שהרסו את חיי. התבגרתי עברתי הלאה ומצאתי את אהבת חיי, בחיים שלי לא אהבתי משהו כמו שאהבתי אותו, הוא היה כול עולמי והייתי מוכנה להזיז הרים למענו.. רק אחרי שנתיים של קשר חזק שמהלכו אמרנו לא ניתן לשום דבר להפריד בינינו.. ההורים שלו לא קיבלו אותי בגלל העדה..כשאמרתי שאני מסוגלץ להמיר את הדת למענכם רק תנו לי להיות עם האושר שלי לידי.. ומה קרה? אכלתי חרא כי הוא ענה להם ולא נלחם למעני, ההבטחות שלו היו הבטחות שווא.. זה הרגיש כאילו מישהו יורה לך בלב והורס ובועט בו והכי גרוע שמי שעמד מאחורי האקדח..זה הבן אדם שאתה הכי מעריך ואוהב.
לקח לי הרבה זמן להתגבר עליו, שנה אם לא יותר, ופגשתי מישהו חדש, 6 חודשים רק ניצל אותי, שיקר לי במצח נחושה שהוא אוהב אותי..כשבשבילו הייתי רק למטרת מין, הייתי עיוורת כי באמת הרגשתי עלפיו רגשות עזים.
היום אני עומדת ואומרת שבאמת סבלתי ועברתי הכול בריאה(כמעט), אני עובדת, עשיתי פסיכומטרי, בריאות לא חסר, ההורים לידי(אני עצמאית מגיל קטן כי נתנו לי הרגשה שאת לא חשובה לנו), .. יש לי קורת גג, לא רעבה לפת לחם.. אבל עדיין חסר לי משהו, אני עצובה .
יש משהו שאני יכולה לעשות כדי לשפר את ההרגשה שלי?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025