נפרדנו . אין טעם לחכות למישהו כשאין לו כוונה
ובכן.ממש פשוטו כמשמעו.אני הצעתי לחבר שלי להתחתן היות ואי מרגישה שאין טעם לחכות מס רב של שנים.אגב אנחנו כבר 4 שנים ביחד.מקבלים משכורת מעל המינימום,יש הבנה,אהבה .רבים בקושי.זה לאחר שדיברתי עם כמה אנשים והם ייעצו לי שאין בזה שום דבר פסול שזה יגיע מהאישה וזה רציונלי.בן הזוג שלי בן 25,ברור לי שהוא לא נמצא בשלב בזה.הוא אף ציין שהאקט עצמו מלחיץ אותו ולפני שפגש אותי ,הוא לא רצה ילדים.מבחינת ילדים חל שינוי אך לא בחשיבה של ההתמסדות .הוא ציין שזה כן יבוא מתישהו אך כרגע זה ממש לא בתוכניות שלו.אני בת 23 אמנם צעירה .אבל המחשבה הזו מציקה לי בעיקר שאני מרגישה שלמה עם זה.אני מתפשרת חזק מבחינתי.זה סוג של דוחפים אותך בכוח ממקום שאתה ממש רוצה להיות בו.זה שיא הפוריות,זה לגיטימי לרצות את זה.ולא אני לא איזה גולדיגרית שמחפשת לדפוק מישהו חלילה בקטע הזה .אני הבן אדם הכי תמים שיש...מצידי לחתום על חוזה שמבטל לי את כל הרכוש במידה ומתגרשים.זאת ממש לא הסיבה .זה פשוט מרגיש לי הכי נכון.השאלה מהעושים בעיקר נשים שנקלות למצבים הללו?איך פעלתם?לא חבל להרוס זוגיות רק כי שנינו חושבים שונה וכנראה יהיו לזה תוצאות לרעתי?איך נוהגים בסיטואציה הזו.תמיד יש תחושה מציקה שיכול להתפספס לי הענין של הפוריות ובן זוג שמוכן וירצה את זה כמוני.אבל הפחד גם לזרוק הכל לטמיון הרי טוב לנו יחד,מה שגם קשה לי לתאר אותי בלעדיו.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025