שירות לאומי במקום שלא מתאים לי ואנשים מתפלאים על זה, להחליף מקום בגללם?

זה יהיה קצת ארוך אבל אני ממש מקווה שתקראו ותייעצו לי.
בכיתה ו עברתי משבר רציני שגרר אותי לדכאונות ,הסתגרתי מאוד,פשוט השתניתי לגמרי. מהילדה הכי חברותית ונחמדה הפכתי לילדה הכי סגורה ומנודה. פשוט חסרת חיים,חסרת חברים.
איך התמודדתי עם זה? המחשב!! סרטים,סדרות 24/7 . זה איפשר לי לברוח מהמציאות ולכן הייתי מבריזה המון מהלימודים ורואה סרטים במשך שעות ..
אני בן אדם עצוב,ואני יותר אוהבת להיות עם עצמי מאשר עם אנשים. אני אוהבת את הלבד שלי.
כרגע אני בכיתה יב וסגרתי שירות לאומי לשנה הבאה במקום שממש לא מתאים למישהי כמוני.
אני מעדיפה לא לפרט במה סגרתי אבל פשוט מי שמכיר אותי יודע שזה לא מתאים לי.והאמת שגם אני חושבת ככה.
בשביל לעשות שם שירות צריך להיות מאוד פעילה,חברותית,נחמדה, אוהבת אנשים ומקבלת אותם..ואני בדיוק ההפך.זה האופי שלי
אפשר לומר שלא באמת התקבלתי לשם.בהתחלה לא קיבלתי תשובה אבל מכיוון שרציתי ללכת לשם פניתי למישהי שיכולה להשפיע והיא "סידרה" לי להתקבל לשם. פשוט הפכה עולמות בשביל שאני יכול לשרת שם שנה הבאה. (זה מקום מאוד נחשב והמון רוצים להתקבל לשם. תנאי הקבלה שם לא פשוטים)
כלומר-לא באמת רצו אותי שם,אלא רק כי היה לי קשר עם מישהי שיכלה להשפיע ולכן בסופו של דבר קיבלו אותי.
(תזכרו את הפרט הזה.הוא חשוב להמשך)

למה סגרתי שם אם אני חושבת שזה לא מתאים לי? כי החלטתי שאני רוצה שינוי!! שבא לי לחזור להיות אותה הילדה הקופצנית עם השמחת חיים של פעם.וחשבתי שאם אעשה שם שירות במשך שנה,זה יעזור לי להשתנות.

אז איפה הבעיה?
בתקופה האחרונה המון אנשים שואלים אותי איפה סגרתי שירות ,וכשאני עונה להם ומספרת על המקום ההוא הם ישר מעקמים פרצוף,או שאומרים לי "וואו ממש לא ציפיתי ממך" וכאלה..
אתמול סיפרתי למישהי ששאלה והיא ענתה:"בטוחה שתסתדרי שם"?
אני חייבת לומר שזה ממש מערער לי את הביטחון,כאילו לא מאמינים שאני מסוגלת.
עברתי תהליך עם עצמי ובסופו של דבר החלטתי שזה מה שאני רוצה,שזה מה שיאפשר לי לעשות את השינוי שאני כ"כ מחכה לו ופתאום כולם רומסים לי את הביטחון. הם גורמים לי להרגיש שאני לא אצליח,שאני לא מתאימה ו-וואלה באלי לשים עליהם פס ולפעמים אני מרגישה חזקה ומשכנעת את עצמי לא להקשיב להם אבל אז,שוב,כל פעם מחדש הורסים לי!!!
הם גורמים לי לחשוב כל הזמן שמגיע לאותו מקום שירות -מישהי טובה יותר. שאני לא שווה מספיק וזה מרגיש חרא!! (במיוחד כי אני יודעת שלא באמת התקבלתי למקום הזה, אלא רק בגלל פרוטקציות.)
אתם חושבים שאני צריכה לבטל? כבר לא יודעת מה לעשות.
ואם לא-איך שמים פס על כולם?ואיך לענות להם? אני תמיד שותקת ונהיית מובכת כמו דבילית.