שלום :)
מקווה שיהיה כאן מישהו שיוכל לתת לי לפחות כיוון מחשבה לאיך לפתור את המצב שאני נמצאת בו ..
אני בת 18 וחצי, וישלי חבר כבר כמעט 3 שנים, מגיל 15.
אני באמת אוהבת אותו מכל הלב, הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי ובכנות אני כבר לא ממש זוכרת מה זה לחיות בלעדיו. הוא הראשון שלי בכל דבר חוץ מנשיקה, גם המערכת יחסים הרצינית הראשונה שלי.
הוא בן 21, וחווה מערכות יחסים עוד לפניי, של שנה וחצי / חצי שנה .. פרקי זמן כאלה.
אני כותבת את השאלה הזאת בכאב לב גדול.
כל העולם הזה של הפלירטוטים והבנים שמתחילים איתי יחסית חדש לי ..
הייתי ילדה קטנה עד לא מזמן וחוץ משטויות של הגיל הזה לא ממש חוויתי משהו.
אני יודעת שאם אני וחבר שלי נמשיך להיות ביחד זה בסופו של דבר יוביל לחתונה, אנחנו כן מדברים על זה ויודעים שזה יקרה. בזמן האחרון זה מתחיל להלחיץ אותי.
מתחילים איתי המון בחורים, בעיקר בגלל שהתבגרתי ואני כבר לא בת 15, אני מתלבשת שונה מתאפרת שונה .. ועם כמה שברור לי מאליו שאני צריכה לדחות אותם, יוצא לי לחשוב הרבה בזמן האחרון על האם כדאי לי לצאת עם אחרים .. איך בחורים אחרים היו מתייחסים אליי ואיך זה היה איתם מבחינה מינית וכדומה.
אני כלכך מבולבלת שאני אפילו לא יודעת אם אני איתו כי אני רגילה או כי זה באמת אהבה. כלכך הרבה מחשבות עוברות לי בראש שאני משתגעת.
הוא חשוב לי כלכך, ולא בא לי לעשות החלטות פזיזות ובטח שלא לבגוד בו, בגידה זה גבול אדום מבחינתי.
תמיד הגישה שלי הייתה שלא צריך להתנסות יותר מידי ושאם אני במערכת יחסים טובה אז זה מספיק ואני מרגישה מפגרת שעכשיו אני נמצאת במצב שאני שוקלת להיות עם אנשים אחרים.
אני לא רוצה לזרוק את כל מה שעברנו ביחד בשביל סתם משהו שחולף.
בבקשה, עזרה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025