אז ככה , אני ואמא שלי יש בינינו מערכת יחסים בדיוק כמו של אמא ובת בגיל ההתבגרות
הרבה צעקות ריבים וויכוחים , לפעמים כל יום ולפעמים כל היום .
אני כתגובה סוגרת את הדלת , מרגישה בטוח בחדר שלי ויורדת לאכול ועולה .
אני לא אשקר לכם שאני אגיד שאני לא אוהבת אותה..
אבל לפעמים אני רוצה להרגיש שאני כן יכולה לספר לה דברים
נמאס לי לאצור את כל המחשבות שלי וכול הריגושים שלי בתוך עצמי או לחלוק עם חברות
אני רוצה גם תמיכה מאמא.
אז אני נמצאת בקטע רציני עם אחד שאני כן רואה אותנו ביחד .
ואין לי מושג איך להתחיל לפתוח שיחה עם אמא שלי על זה, ואני לא יודעת עד כמה היא תהיה פתוחה עם הרעיון הזה שיהיה לי חבר ולא כמו מה שהיא רוצה שיהיה לי חבר אך ורק בגיל 18 .
נמאס לי שלא אכפת לה גם מהחיים שלי , היא לא מתעניינת בי ובמה שאני אוהבת
ואת כל השיחה הזאתי ניסיתי לעשות איתה באיזה שבת אחת , אבל היא כל הזמן מוצאת בזה שאני אשמה .
היא אומרת לי "תמיד את יכולה לספר ליי" אבל אני תמיד מרגישה שאני לא .
אני רוצה שהיא כן תהיה שותפה בזה שאני יוצאת איתו ולפעמים אני ירצה שהוא יבוא אליי
הוא גם רוצה לדבר איתה, אבל אני עדיין מפחדת ולא רוצה כי אני עוד לא סיפרת לה עליו או משהו
וזה אוכל אותי, כי כן אני רוצה להיות פתוחה איתה , אבל אני לא יודעת איך היא תגיב..
וממש ממש ממש תודה לעונים♥
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025