אני בת 19, גרה בקיבוץ, יש לי שתי חברות ילדות שהן גם שכנות שלי ואני בעיקר מבלה איתן.
אבל הרבה פעמים אני מרגישה מנוצלת, שאני לא באמת מעניינת אותן אבל אני תוכנית ב׳.
לדוגמא: יש ימים שהן יוצאות לסרט או לשתות והן בכלל לא טורחות להזמין אותי או להודיע לי.
ואז יש ימים שהן כן מזמינות אותי ומתפלא ות למה אני לא רוצה לבוא (בגלל שנעלבתי כמובן)
גם לפני כשנה הן טסו ביחד לאמסטרדם כטיול לפני גיוס וממש רציתי לבוא ובהתחלה הן זרמו איתי ואמרו יאללה בואי ואחרי זה פתאום הן היו ממש יבשות אליי כל פעם שדיברתי על הטיול ובסוף אחת אמרה לי את האמת שהיא:״מפחדת שאני יבאס את הטיול בגלל שאני כזו יבשה.״
וזה ממש פגע בי כי האמנתי שהן חברות שלי.
ואז ביום הולדת 19 שלי אחת מהן לא היתה באיזור (סבבה) אבל השניה קבעה תוכניות עם ידידים שלה בגלל שהיא ״הבטיחה להם כבר מלא זמן״ וזה משהו שהיא תמיד אומרת.
כמו ילדה מסכנה הייתי לבד ביום הולדת שלי ולא עשיתי כלום.
יש לי סך הכל חברה אחת אמיתית שהיא לא קשורה אליהן גם אבל אני רואה אותה בלחץ רק בסופ״שים אם כבר והיא גם לא ממלאה את כל הצרכים שאני צריכה בחברה (זה לא בקטע רע פשוט היא גם דיי מופנמת והיא לא אוהבת לצאת ואני מציעה לה הרבה וזו בחירה שלה) ואני רוצה חברות שבאמת ירצו להיות איתי ולצאת איתי ולהיות הקרבתי.
אני כרגע בצבא וגם פה ממש קשה לי להסתדר עם אנשים ולדבר כי התרגלתי כל כך להתבודד אבל אני לא רוצה.
איך מכירים אנשים חדשים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות