השנה היא השנה הכי גרועה של החיים הקצרים שלי. נכנסתי לדכאון מטורף יותר מאיי פעם, התחלתי לפגוע בעצמי.. אני פשוט שונאת את עצמי ומרגישה שמנה כל רגע קטן בחיים שלי. אף פעם לא הייתי ילדה שמנה.. תמיד הייתי הילדה הגבוה והרזה שיכולה לאכול הרבה בלי להשמין. זאת שלא עושה דיאטות, זאת שלא סופרת קלוריות.. זאת שאמורה להיות הכי שמחה.. אבל השנה משהו השתנה. עד השנה, אהבתי את עצמי. הרגשתי ברת מזל על הגובה שלי (1.73) ועל המשקל הנחמד שלי (58 קילו) אבל השנה .. עברתי תקופות קשות.. ואני ממש לא מרוצה מעצמי. אני חושבת שאני מפתחת הפרעת אכילה. הייתה תקופה, קצרה אומנם, של שבוע בערך שפשוט נשבר לי מהכל. התחלתי לספור קלוריות ובקושי אכלתי. אולי זה ישמע מוזר אבל אני מאוד נהניתי בתקופה הזאת, הרגשתי קלילה והראש כל הזמן היה עסוק ב״מה לאכול״ ולא חשבתי על הבעיות האמיתיות ..
לבסוף הבנתי שזה לא בסדר ושזאת ממש אנורקסיה אז הפסקתי.. הפסקתי גם לספור קלוריות.. אחת הסיבות שהפסקתי היא כי אני לא רוצה להרוס לעצמי את חילוף החומרים.. שבינתיים מאפשר לי לאכול המבורגר בלי לדאוג לכמה אני אשמין ממנו.. אני פשוט מיואשת ולא יודעת מה לעשות, אני יודעת שהשאלה יצאה מסורבלת ולא ברורה.. העניין הוא שאני רוצה לרדת במשקל, להיות ממש רזה, הכי רזה, רזה כל כך שירכלו על כמה אני רזה מאחורי הגב שלי, ואני מרגישה שזה לא בסדר, ושאולי אני מפתחת הפרעת אכילה.. ואני מפחדת שזה יתפרץ ובגדול.. כל הזמן עולות לי מחשבות בראש ״טוב אולי אני אפסיק לאכול שוב?״ ״אני כזאת שמנה אני לא צריכה לאכול״ אבל אני יודעת שזה לא בסדר אז אני מחזיקה את עצמי ואוכלת. אני במשקל תקין, אני לא שמנה, אני יפה ורזה וגבוה מה הבעיה שלי עם עצמי .. סליחה על החפירה הארוכה, באיזה שהוא מקום הייתי צריכה גם לפרוק קצת. אני פשוט לא יודעת מה לעשות ולמי לפנות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות