אני אישה חרדית אם ל 4 ילדים שיחיו. טווח גילם 23 עד 18.לא זכו לראות כבוד בזוגיות של ההורים. אביהם לא לגמרי שפוי ,חי רק עם עצמו ותמיד כדי שיהיה לו שקט צעק עליי ליד הילדים שיעשו כרצונם ולא אדרוש מהם דבר.
כמעט מעולם לא התחשב ברגשותיי למשל כשרציתי לצאת ל"סיבוב" רגלי איתו,או ביקור משפחתי וכו'.
לילות שבת איתו הינם סיוט עבורי,שכן מדבר שטויות בקולי קולות ולא מאפשר דברי טעם וקדושה בבית.
הילדים לא למדו לכבד ופעמים רבות כשאני מבקשת עזרה מהם במצבים שאכן אינני יכולה להסתדר לבד,אני נתקלת בחוסר איכפתיות מצידם, שאני מתרגמת לרשעות.
אין כמעט חסד בבית מצידם למרות שאני, האם, נותנת את כל כולי עבורם. אני לא מתרגלת למצבים הללו של גילוי הרוע מצידם. אני תמיד מזדעזעת וצורחת ומקפידה עליהם מאוד. לא מעניין אותם הציווי "כבד את אביך ואת אמך".
יש לי בן שהתמוטט נפשית מהתגובות שלי,וגם מהתעללויות בישיבה,וכל פעם שמנסה לקום נופל חזרה לאחר צעקותיי.
אפילו כשעמדתי להתעלף בחוליי וצעקתי "מים" הביאו לי מים רק כדי שלא אפריע להם לישון ולא מתוך רחמנות כלל. בכל פעם שאני מאבדת שליטה וצורחת עליהם אני אחר כך מתחרטת שהכנסתי אוירה שלילית בבית.את האב לא מעניין דבר,חי את חייו. האם יש מוצא למצוקה בה אני שרויה?רוצה לברוח מהבית אך חסה על ילדיי. תודה ,האם הסובלת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות