ימים ולילות דיברנו עליו.. הייתה חופרת לי ואני חופרת לה בחזרה. עזרתי ונתתי עצות.
בתחילת הקשר הכל עוד היה סבבה, היינו מדברות כל יום כרגיל.. מסתמסות כרגיל הכל סבבה. לאט לאט התחילה להתרחק. זה נראה לי מובן ולגיטימי, זוג חדש ובכלל בזוגיות חשובה מאוד הביחד ומתרחקים מהחברות בסדר. הכל סבבה. אבל זהו.
אחרי כמה שבועות של זוגיות אין זכר לחבר. לא מתקשרת, לא מדברת, כלום. כשאני כבר מתקשרת אליה אפילו לא מדברים כבר עליי אלא רק עליהם ומה קורה איתם וזה שהם מחפשים דירה. גם עליי עוברים דברים גם לי יש מה לספר.
אז כשאנחנו כבר מדברות ואני מספרת כמה דברים יש שתיקה. חוסר עניין ואז אני שואלת מה איתה ופתאום היא נזכרת שהיא יודעת לדבר. אז לי נמאס ואני לא מתקשרת ולא מדברת יותר. כי החיים שלי לא סובבים סביב הזוגיות שלהם. זה מתסכל מאוד.
אני מרגישה כמו תחנת מעבר לחברות ללא חבר. אני אמיתית לחלוטין ויש כאן קצת קנאה אבל ממש רק קצת. בגלל שאני אוהבת אותה אני רוצה שהיא תהיה מאושרת אבל אני פתאום מתחילה להבין שבכלל לא חשבתי על עצמי ועל איך אני ארגיש כשהיא תנטוש אותי. האמת שלא חשבתי שככה זה יהיה. תחושה שעכשיו אני צריכה למצוא לעצמי חברה חדשה. באמת עצוב לי נורא.
איך להתמודד?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025