מתגעגע אליה ומרגיש שפספסתי את ההזדמנות השנייה איתה, איך להמשיך הלאה? קשה לי

היי חבר'ה,
הייתה לי אהבה ראשונה, היינו 4 שנים ביחד.
החצי שנה אחרונה לא הייתה טובה וחברה שלי רצתה להיפרד כבר כמה חודשים כי היא רצתה לחוות ולנסות קשרים אחרים (שנינו היינו הראשונים אחד של השני)
בסופו של דבר זה נגמר בצורה לא יפה תוך כדי שהיא "התאהבה במישהו" ואמרה לי את זה ובסופו של דבר נפרדה ממני..
הייתי שבור במשך 4 חודשים...ועד שהתחלתי לאט לאט להתגבר על הפרידה, היא שלחה אס אם אס ושאלה אם אפשר לחזור.
עניתי לה שאני רוצה לחשוב על זה במשך השבוע ושגם היא תחשוב על זה.
עברו כמה ימים שבהם התכתבנו כל יום עד שעברו 4 ימים ונפגשנו.
יצאנו לאכול ביחד והיה כל כך כיף ומדהים.
חזרנו לדירה שלי, אמרתי לה שאני רוצה שזה יהיה לאט ולא מהיר מדי.
בסופו של דבר התשוקה והלהט התגברו על שנינו ושכבנו באותו לילה.
בשבועיים הראשונים הרגשתי שאני באמת רוצה את הקשר הזה עד שנודע לי שהיו עוד 2 בחורים נוספים חוץ מהבחור הראשון שהיא "התאהבה בו" שזה היה סטוץ ועוד קשר של חודש. (הבחור הראשון גם היה במשך חודש בערך)
היה לי כל כך קשה להשלים עם העובדה הזאת והייתי מאוד מבולבל.
היא שכבה עם 3 גברים ואני לא הייתי עם אף בחורה,בזמן הזה שהיא הייתה איתם אני התאבלתי והייתי שבור..
אני לא מאשים אותה ואני מבין שאלו היו הצרכים שלה.
שאלתי אותה אם היא באמת אוהבת אותי ואם היא עדיין בקטע של לצאת ולהכיר והיא אמרה לי שהיא בחרה אותי והיא לא רוצה אף גבר ושזה כבר לא בשבילה כל העניין של להכיר שוב ו"לחוות".
אני הייתי מבולבל כי היה לילה ששאלתי אותה על הקשר עם הבחור מהסטוץ והיא סיפרה לי הכל ופשוט הלב שלי נעקר מהמקום..חשבתי שזה יעזור לי להוציא את הכאב..
באותו שבוע הייתי כל כך עצוב ולא רציתי אותה..וכך ה"קשר" הזה שארך כמעט 3 חודשים נהיה כמו מסטיק..אני אמרתי לה שאני לא יודע אם אני רוצה או לא...ככה במשך 3 חודשים "החזקתי אותה" בגלל הפחד שלי שאם אני אחליט שאני לא רוצה אותה אני אאבד אותה לתמיד ושאם אני אחליט שאני רוצה אני אוכל להיפגע שוב..
היא גם הציעה שאשכב עם בחורות אחרות אם זה מפריע לי ושלא אכפת לה העיקר שזה יעזור לעניין ונוכל לחזור להיות ביחד..
אמרתי לה שאני לא מסוגל לשכב עם בחורות אחרות ולהיות איתה..לא יכולתי..
בסופו של דבר לפני שבועיים היא אמרה שאני חייב להחליט מה אני רוצה כי היא גם משתגעת מזה (ואני לגמרי יכול להבין אותה) אמרתי לה שאני רוצה שבוע שבו אני אחשוב לבד עם עצמי ואחליט,היא הסכימה.
בשבוע הזה יום יום עבר ובכל יום החלטתי שאני באמת רוצה אותה ושכחתי מכל העבר ומכל מי שהיא הייתה..אבל זה היה מאוחר מדי, במקום להתקשר באמצע השבוע..חיכיתי כמו אידיוט כל השבוע וביום שבת האחרון היא אמרה לי שהיא החליטה שהיא כבר לא רוצה,שזה מאוחר מדי והיא חיכתה לי יותר מדי זמן..
הסיבה הייתה במיוחד כי היא הכירה מישהו בשבוע הזה שלא דיברתי איתה..
והיא אמרה שהיא התאהבה בו ושהיא רוצה את הזוגיות הזאת.
היא אמרה שהיא מאמינה גם בנו אבל הדרך הזאת היא ארוכה בשבילה ושהיא רוצה את הזוגיות "המדהימה" שהיא חווה כרגע (שאורכת בסה"כ שבוע וקצת)
כל כך נפגעתי, אבל זה גם באשמתי..פשוט פחדתי כל כך מהחלטה,ובסופו של דבר כך או כך נפגעתי.
ניסיתי לשכנע אותה שתחשוב על זה ואמרתי לה שאני באמת אוהב אותה מכל הלב, אבל היא אמרה שהיא כבר החליטה ובנוסף אמרה שהיא לא תחזור אליי יותר לעולם..
יש לציין שבפרידה הראשונה היא גם אמרה שהיא מאוהבת בבחור ואמרה דברים קשים..
אני כל כך אוהב אותה שאמרתי לה שאם היא מאושרת עם הבחור הזה,אז זה הכי חשוב לי, שתהיה מאושרת ושמחה..
אני כל כך מתגעגע אליה עכשיו..החיים כל כך מוזרים...לפני חודש וחצי התלבטתי..ועכשיו אני כל כך אוהב אותה,מתגעגע אליה ומרגיש פספוס והזדמנות שלא תחזור...
אני יודע שאני צריך להמשיך הלאה..אבל למרות כל הדברים הקשים שעברנו..אני עדיין אוהב אותה..למרות שהכל..קשה לי מאוד..
חלקכם אולי יגידו שאני "סמרטוט" אבל זאת האהבה האמיתית שלי בלב..שכנראה אף אחד לא יבין...

כרגע אני שבור ומאוד עצוב לי בלב..באמת...
אני מקווה שאוכל להתגבר..אבל לא מפסיק לחשוב עליה ובעיקר על ההזדמנות שהפסדתי..והאם יהיה צ'אנס נוסף בעתיד...

תודה רבה על ההקשבה....