מערכת יחסים מסובכת עם בחור תפוס, לא יהודי, וגר באנגליה

שלום לכל המייעצים המקסימים שנמצאים פה,

לפני כשמונה חודשים הכרתי מישהו ברשת. בהתחלה היינו סתם מכרים, אך לאט לאט דיברנו יותר ויותר ונפתחנו אחד אל השנייה. לאחר כמה שבועות עברנו לדבר בסקייפ. דיברנו במשך שעות על גבי שעות, לפעמים יותר מחצי יום. הוא סיפר לי המון דברים על עצמו ואני על עצמי. בשלב מסוים הייתה לנו הפסקה של כחודשיים, שלאחריה חזרנו לדבר והוא אמר לי שהוא אוהב אותי ולא יודע מה לעשות. אחרי כשבועיים הבנתי שגם אני אוהבת אותו. אנחנו מדברים בסקייפ עם מצלמה דולקת בכל הזדמנות שיש לנו. אבל..
1. הוא גר באנגליה.
2. הוא לא יהודי.
3. הוא במערכת יחסים עם מישהי שהוא גר איתה כבר שנתיים. הוא אומר שהוא לא מרגיש אליה שום דבר כבר למעלה משנה (לפני שנפגשנו), אך היא חולה במחלה כרונית והוא מרגיש שזה התפקיד שלו להישאר ולעזור לה.

לפני כשבועיים החלטנו שאנחנו כן נכנסים למערכת יחסים, והוא מודע לכך שהוא צריך לפתור את הסיטואציה שבה הוא נמצא. הוא אף הסכים לעבור לגור בישראל כדי שנפגש ושנצא, ואם היחסים ביננו יעלו יפה הוא אף הסכים כבר להתגייר. הוא ביקש זמן, כמה חודשים, כדי לפתור את כל העניינים שלו, ולאחר מכן, על פי התוכנית, הוא יגיע לכאן, לכמה שבועות בהתחלה ואחר כך נראה.

אני יודעת שזה נשמע כמו סיפור סינדרלה נהדר, הרי הבחור הסכים לעבור למדינה אחרת בשבילי! רק שיש כמה בעיות:
1. לא נראה שהוא חוסך כסף. הוא עובד בעבודה ממוצעת, אך הוא מספר לי שהוא קונה כל מיני דברים באינטרנט. ואלו לא דברים דחופים במיוחד. (אני חוסכת כסף לטיסה למקום אחר כבר שנתיים, אך אחרי שפגשתי אותו אני מייעדת את הכסף הזה - שאני ממשיכה לחסוך - כדי לטוס לשם לפגוש אותו)
2. אני מניחה שזו בעיה שלי, אך כל פעם שאנחנו במצלמה כואב לי. כואב לי לראות אותו מדבר איתה, מחייך אליה. הם עוברים דירה ביחד עוד כמה שבועות! זו הייתה יכולה להיות הזדמנות נהדרת לדבר איתה, אבל אני מבינה שהוא מרגיש שהוא צריך לעזור לה. הם ידידים טובים, בסדר. אבל אני מרגישה שהוא לא כל כך "שלי", במובן מסוים. ולא, לא דיברתי איתו על זה. הבטחתי לו זמן, ואני מנסה בכל כוחי לעמוד בהבטחה הזו, אבל אני מרגישה שאני מתפוררת לאט לאט.

וזו בעצם הבעיה שלי. הבטחתי, ואני רוצה לעמוד במילה שלי. אני באמת ובתמים רוצה לנסות ולראות מה יצא ממערכת היחסים הזו. אנחנו מבינים אחד את השנייה מעולה, נמשכים אחד אל השנייה בלי כל ספק, וזו מערכת יחסים לכל דבר. אבל.. כל זמן שהוא גר איתה, ואני יודעת את זה, ואני רואה את זה, אני מתפוררת עוד קצת מבפנים. אני יודעת שאם אני אגיד לו אז הוא ייסוג, הוא יעדיף להיפרד ממני כי זה "יותר טוב בשבילי בלה בלה בלה" מאשר להתמודד. אין לי בעיה לחכות כמה חודשים, אפילו שנה עד שיגיע לכאן, הוא יותר משווה את זה. פשוט.. הסיטואציה שלו מעיקה עליי מאוד.

אשמח לעצות! תודה רבה.