מיואשת; מאז הלידה בעלי השתנה ולאחרונה המצב הפך לבלתי נסבל, מה לעשות איתו?

הסיפור שלי ארוך אז מי שיש לו סבלנות אני ישמח.
אני בת 22 נשואה מזה כשנתיים עם תינוקת בת שנה וחצי. מאז הלידה בעלי הפך לאדם אחר הריבים התחילו מזה שאחרי הלידה הייתה בדיכאון והוא ידע שקשה לי ובכל זאת היה מנסה ״לברוח״ מהבית לחברים כל הזמן. פה הייתה הפעם הראשונה מאז שהוא הכיר אותי (הכרנו שנה וחצי לפני) שהייתה לי התקפת זעם ופשוט העפתי לו את כל הבגדים מהארון וביקשתי שיילך. בהמשך זה המשיך בחוסר עזרה חוסר התחשבות חוסר רגישות למצב שלי ולזה שקשה לי. בשנה האחרונה המצב הפך לבלתי נסבל. עברנו לבית משלנו (לפני זה היינו גרים אצל האמא) ופה כבר הגעתי למצב שהוא פשוט מוציא אותי מהכלים!!!! הוא פשוט ילדותי וכל דבר הכי קטן שאני יבקש הוא יגיד לי לא! לדוגמא; הילדה אוכלת והוא אוכל מול הפרצוף שלה עוגייה אני מבקשת יפה תאכל אותה עוד מעט בבקשה כי היא תפסיק לאכול ותרצה אותה והוא בתגובה לא בא לי מה העיניים שלך עליי. אני באה המון לקראתו והוא לא בא לקראתי. עכשיו הבעיה היא ואני מודה שהיא שלי שברגע שהוא מוציא אותי כבר מהכלים ואחרי ריב של שעה וגם אני מבקשת ממנו ללכת קצת שהמצב יירגע הוא לא הולך קרו שלוש פעמים שהרמתי ידיים אני יודעת שזה לא בסדר ואני יודעת שזו לא הדרך לפתור דברים ויודעת שאני אשמה אבל אני מרגישה ממורמרת מתוסכלת ולא מסוגלת לשמור את זה בפנים בפרט ששום דבר אחר לא מעניין אותו והוא אדיש גם אם לא אדבר איתו שבוע או שאני והילדה לא נהייה בבית זו כאילו הדרך היחידה שלי לעורר אותו ולגרום לו לצאת מאדישות. לפני שבוע היה לנו ריב שבו דווקא החזקתי את עצמי ודווקא הוא זה שהתנהג בצורה אלימה ושבר את החלון כי סגרתי לו את הדלת ולא רציתי שייכנס כדי למנוע ממני את הדבר הזה. החלטתי שאני קמה לוקחת את הילדה ועוזבת כי הוא בשום פנים ואופן לא היה מוכן לעזוב למרות שאמרתי לו שאנחנו מתגרשים הפעם. אני כבר שבוע אצל אמא שלי עם הילדה לא נוח לנו הבית קטן אנחנו ישנות בסלון הילדה סובלת ומשועממת ואפילו האוטו אצלו! במשך השבוע הזה דיברתי איתו וביקשתי ממנו שלפחות ישחרר אותי מהחוזה של הדירה שאני יוכל לקחת את הצ'קים ולהשכיר דירה וגם לזה הוא לא הסכים. בסופו של דבר קבעתי לנו יעוץ זוגי שאחרי יום ביטלתי אותו כי שוב רבנו והבנתי שאין לזה פתרון. הדבר האחרון שקרה זה שהיום שוב יצאתי מהכלים ראיתי איך הילדה מתוסכלת פה ושלא טוב לה פה קמתי ונסעתי הביתה ופשוט הערתי אותו מהשינה וביקשתי שיצא מהבית ויתן לנו לחזור הוא בתגובה התגרה בי ואמר לי לא אני לא ייצא בחיים תחזרי ועוד מלא קללות. הרמתי שוב ידיים. הוא הזמין לי משטרה ולקחו את שנינו לחקירה. בלי לחשוב מה יהיו ההשלכות של הזמנת משטרה: פתיחת תיק פלילי מעצר במקום לקום וללכת כבר זה מה שהוא העדיף לעשות במשטרה החליטו שאנחנו מורחקים אחד מהשני למשך שבועיים ושהוא נשאר בבית ואני אצל אמא שלי. אני יציין שיש לו איפה להיות ופשוט מאוד החליטו להוציא אישה ותינוקת מחוץ לבית ולהשאיר את הגבר בבית. ובלי אוטו ואני גם לא יכולה ליצור קשר כדי לבקש אותו. מחר אני מתחילה בתהליך של פתיחת תיק גירושים אבל עדיין אוכלת אותי המחשבה אולי זאת אני שהייתי לא בסדר אבל אני יודעת שניסיתי הכל ונכון שזה לא בסדר שהרמתי ידיים ואני מתביישת בזה אבל מה שהוא עושה לי מילולית נשאר הרבה יותר חרוט בלב ובנשמה מאשר פיזית!!!! לציין שהיה לי חבר לפני 6 שנים ובחיים זה לא קרה איתו. הוא פשוט מאוד מוציא אותי מדעתיייייי
מה אתם אומרים?