הקנאה שלי זה פשוט בגלל שאני רוצה אותה נכון? כי ממש באלי שהיא גם תקנא. היא גורמת לי לקנא בכוונה? כי אם כן זה ממש לא כיף. אני לא יודע על מה היא חושבת ואני רוצה לדעת, זה הופך אותי לשתלטן או שזוהי סקרנות לגיטימית? בכל מקרה נראלי שהיא לא כל כך מתעניינת בי. אם לדוגמא הייתי רוצה לדעת מה היא עושה בכל רגע נתון הייתי חושב שאני שתלטן אבל בתכלס לא כל כך אכפת לי. האם זה נחשב נורמלי שאני נאכל מהדברים האלה? שאני לא יכול להוציא את זה מהראש? מתי היא תבין על מה אני חושב? היא תתנהג אחרת אחרי שהיא תבין על מה אני חושב? אני לא מכיר אותה אחרת. אני מכיר אותה כמו שהיא עכשיו. האם היא נחשבת למסתורית או שאני פשוט יוצר לעצמי קונספירציות בראש? התיאוריות שאני יוצר הן מופרכחות ומנותקות מהמציאות? אני לא מכיר אותה מספיק בשביל לצאת מאזור הספק וכדי שאני אוכל לנפץ את התיאוריות האלה שאני יוצר בראש שלי. אבל, אני כן מכיר אותה מספיק כי אם אני רק אעז לשאול שאלה אחת יותר מידיי שחודרת לה לפרטיות ופוגעת לה במרחב האישי אז היא תחשוב שאני לא סומך עליה. זה לא לגיטימי שאני אשאל שאלות כאלה שנועדו לנפץ את התיאוריות המסריחות שלי? היא לא יכולה פשוט להבין את זה? שאני בסך הכל רוצה לטובתה אבל הקנאה לפעמים משתלטת עליי כל כך שאני חייב לדעת את האמת. אבל בתכל'ס, אני באמת רוצה בטובתה? כי אם כן, אז למה יותר נוח לי שהיא מופרדת מחבריה ולא נהנת? או שמותר לה להנות רק כשאני בסביבה? זה הופך אותי לשתלטן.
אשמח פשוט לשמוע עצות לגבי השאלות שהעליתי ועל מה שאני חושב :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות