לפני שנים כבר ויתרתי. לפני כמעט חמש שנים נכנסה בי הפיקסציה של רזון ודיאטה. הייתי אז רזה, אפילו במעט תת משקל. אהבתי את זה אבל רציתי יותר.
שילוב של עצלנות מוחלטת, שנאה עצמית וחוסר מוטיבציה דירדרו אותי למצב בו אני כיום. אין לי פיקסציה לרזון, אני יודעת ומבינה שאני לא רוצה להיות שלד אנושי. אני כן רוצה להיות ממוצעת ובריאה, ובעיקר להרגיש טוב בתוך הגוף שלי. היום אני שמנה, והייתי רוצה לרדת בערך 10 קג כדי להגיע למשקל בריא. הבכיה היא שאיבדתי כל תקווה. אני באמת יודעת את כל התיאוריות וכל השיטות של דיאטה או של שינויי תזונתי, באמת כמעט הכל כנראה, אני אפילו רשומה לחדר כושר, הבעיה היא שאיבדתי כל תקווה שהייתה לי. בשנה האחרונה אני די בדיכאון באופן כללי, עמוסה לגמרי בלימודים והמשקל לא עוזר. עד לפני שנתיים בערך הרגשתי עוד בנוח עם הגוף שלי, יכולתי ללבוש בגדים שונים ולא להסתיר אותו. עכשיו אני באמת שמנה ולא מסוכלת לחשוף את הגוף שלי. אני מתחבאת בתוך שכבות של בגדים ומרגישה כל כך לא בנוח בעור של עצמי. פעם יכוךתי להרגיש יפה, סקסית לפעמים. היום אני פשוט מרגישה מכוערת. אני כן מכבדת בנות מלאות יחסית ויש כאלה שנראות נהדר עם זה, אבל עליי זה נראה נורא(ולא, לא בגלל הלבוש שלי. פשוט כי המבנה גוף שלי בתור רזה הרבה יותר יפה.)
אני לא יודעת מה לעשות, אני אבודה לגמרי. אין למ מוטיבציה או יכולת או אמונה שאני יכולה להצליח, בעיקר גי אף פעם לא ראיתי תוצאות (וכן היו תקופות של כמה שבועות שבהם הצלחתי לשמור, אבל גם זה לא עזר. כיום אני מוותרת אחרי כמה שעות.) אני מרגישה שאם לא אראה תוצאות מהירות לא אוכל להמשיך, מעבר לזה שיש לי אכילה מאוד בעייתית כך שאני לא טובה באכילה בריאה..
הצילו, אני אובדת עצות. לא מסוגלת להמשיך לחיות עם עצמי ככה. שום דבר לא עוזר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות