לפני חודשיים התחלתי את הסדיר שלי..
אני כביכול בבסיס פתוח אך ישנה בבית החייל..
בסדיר שלי אני פקידה..יש מעליי מפקדת ועוד אחת שבאותו תפקיד בדיוק כמוני..
מאז שבאתי לבסיס הבנתי ששתיהן חברות טובות ..אבל לא חשבתי שאכנס לכזה דיכאון בגלל זה
בגלל שרציתי בסיס סגור המפקדת שלי תמיד טוענת בפניע שאני זו שצריכה להשאר תמיד הכי מאוחר בזמן שהפקידה השנייה ושוב אני מציינת באותו תפקיד כמוני עושה עד 4 אני עד 6 ..עשינו בתחילת השירות שלי שם טבלה שמראה עד איזה שעה אנחנו כל יום..ורשום לי ולה כל יום עד 5 חוץ מיום אחד בשבוע שפעם היא עד 6 ופעם אני עד 6..תמיד באפן קבוע אני זו שנשארת והיא זו שהולכת הביתה..
אני ככ מתוסכלת מזה אבל אמרתי אין מה לעשות והמשכתי בתקופה האחרונה זה עבר כל גבול והמפקדת השאירה אותי פעמיים עד 10 בלילה ופעם אחת הייתי מ8 בבסיס עד 4 לפנות בווקר והייתי אמורה לבוא למחרת רגיל ..היא לא הסכימה לתת לי יום חופש בטענה שאי אפשר..אז נאלצתי לחתום חופש למחרת כי באמת הייתי גמורה..
אני כבר שבועות בווכה נמאס לי מההשפלה הזו..נמאס לי שלא משנה מה אני עושה היא לא מעריכה כלום..ההפך תמיד היא מציינת תשירות שלה ואומרת לי אני הייתי תמיד עושה את זה..
ואני פשוט משתתקת..אני לא עושה את אותו תפקיד שהיא עשתה אנלא מבינה למה אני צריכה לסבול את זה תמיד..
בנוסף אני גם לא ישנה בבית החייל כי החלו לגנוב ממני ולכן אני נאלצת לישון עם קרוב משפחה שגר בעיר ובאותו בית גרים ק בחורים בני 50 פלוס..פשוט רע לי..אני מרגישה לבד וכבר לאדעת מה לעשות..אני נכנסת לדיכאון..וכבר לא יודעת מה להגיד או לרשום למפקדת כי פשוט אבדתי תחשק מאפילו ליצור איתה אינטרקציה..
נ.ב הפקידה השנייה נהנת מזה שאני תמיד זו שנתקעת ותמיד אומרת את זה"אני עד 4 את **** היא משאירה עד שש" וצוחקת..זה ככ לא מצחיק אני מתוסכלת !!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות