היי, לפני כחודשיים עברנו סוג של משבר.
אפשר לומר שחודשיים הוא היה עם אחרת.
ראיתי. שתקתי והעברתי הלאה.
זה לא קשר סתמי. הגבר הזה חשוב לי ואני קשורה אליו.
אני יודעת איך להסתכל על ה-50% אחריות שלי.אני מעדיפה לשתוק מאשר ללמוד לשקר ולצאת שונה מאחרות.
הוא בחור טוב ורוצה לראות באדם האחר רק טוב, (נוח יותר). חכם, מתוק ויש בו לב של ילד, נשמר בו טוב לב שאין לאחרים אבל שכל של שד, יודע להשיג כל מה שהוא רוצה והוא מוערץ על ידי כל החברים שלו.
מספיק רגע של עצבים שלו וננעץ קילשון כואב.
אני יודעת שהיתה כאן מעילה באמון בי כי הוא קנה לי זר פרחים. מיד ידעתי כשקיבלתי אותו ובתוך תוכי היתה רק מחשבה אחת-"צדקת ועכשיו תנשמי".
הרגשתי מרומה. בתוך ניגון חוזר על סיטואציה שהיתה כבר לפניה וסגרתי את הגולל ומבחינתי זה גם נעלם.
הבחור נשרך שוב אחרי מתק שפתיים. אמרו לו משהו והוא האמין כי רצה.
אני לא רוצה לדבר איתו על זה. אני שוב שמה את זה בקופסא, נועלת וזורקת.
האירוניה היא שגם אם טעיתי, זה מתגמד לעוול שעשה לי.
האם נכון לפרגן לעצמי גם מאהב?
אחד כזה שגם אם זה זמני זה יתן לי הרגשה טובה, כזו שאני צריכה מפרטנר?
או משהו אחר?
תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025